משרד הפנים לא אישר את המינוי של מועצת העיר בת-ים, וגם ההליכים המשפטיים שנקטה העירייה לא עזרו. תביעת שני הנבחרים לשעבר להשאיר בידיהם את השכר שקיבלו בתקופת הביניים או לפחות לקבל שכר מינימום – נדחתה.
שני סגנים וממלאי מקום ראש העיר בת-ים, שמינויים בוטל סופית ב-2015, ישיבו לעירייה שכר מצטבר של כ-393 אלף שקלים שקיבלו בתקופת הביניים שעד הביטול, אף שעבדו במהלכה. סגנית נשיא בית הדין לעבודה בתל-אביב אריאלה גילצר-כץ קבעה כי החזר השכר מתחייב בהתאם לפסיקה המפורשת של בית המשפט העליון בעניינם ולהתחייבות עליה חתמו השניים.
חברי מועצת העיר בת-ים אסתר פירון ואורי בוסקילה מונו לסגני ראש העיר וממלאי מקומו בישיבת מועצה שנערכה ב-2014. מאחר שכניסת המינויים לתוקף מותנית באישור משרד הפנים, חתמו השניים על התחייבות להשיב את השכר שיקבלו אם לא יאושרו.
ב-5 חודשים הבאים החלו השניים לעבוד כשברקע התנהלה עתירה כנגד מינויים ומשרד הפנים הודיע שאינו מאשר אותו. בהמשך, בית המשפט המחוזי הורה על ביטול המינויים ובפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בספטמבר 2015 בעקבות ערעור שהגישה העירייה, נקבע כי המינוי אינו תקף כלפיה וכי התובעים לא היו זכאים לקבל ממנה שכר.
כדי לנסות לסייע לשניים בכל זאת, פנתה העירייה למשרד הפנים במטרה לבדוק אפשרות להשאיר בידיהם שכר מינימום אך המשרד סירב. בעקבות זאת, נדרשו השניים להחזיר את השכר ששולם להם. פירון החזירה 163,860 שקלים מתוך 180,487 שקלים, ואילו בוסקילה החזיר 3,000 שקלים מתוך 121,808 שקלים.
בתביעה שהגישו לאחר מכן לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד אוראל הרשקוביץ, טענו בוסקילה ופירון כי העירייה הפרה את הסכם העבודה עמם וגרמה להם לנזקים כבדים.
הם הוסיפו כי לא ניתנה להם הזדמנות לטעון כנגד ההחלטה לשלול את שכרם, וביקשו להשאיר בידיהם את מלוא השכר או לפחות שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בנוסף הם תבעו פיצויים על נזק לא ממוני בסך 40 אלף שקל ובוסקילה אף עתר לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי הסתמכות בסך כולל של כ-160 אלף שקל.
העירייה, שיוצגה באמצעות עו"ד עודד שטרוזמן, טענה מנגד כי עשתה כל שביכולתה כדי לסייע לתובעים אך בית המשפט העליון החליט את שהחליט, ועל כן תבעה החזר מלא מהתובעים.
הממונה על השכר במשרד האוצר, שיוצג על-ידי עו"ד איריס גלילי-יולזרי, הוסיף כי התובעים ידעו שהמינוי כפוף לאישור והפנה לכתבי ההתחייבות עליהם חתמו. עוד נטען כי התובעים בחרו שלא לקחת חלק בהליכים שהתנהלו לגבי המינוי ולכן כעת הם מושתקים מלהעלות טענות בנושא.
יישאו בתוצאות
סגנית הנשיא גילצר כץ קיבלה טיעון זה והבהירה כי התובעים צריכים לשאת בתוצאות הבחירה שלהם שלא להתגונן בהליכים או לבקש מבית המשפט העליון לבחון את נושא השכר.
משכך, קבעה השופטת, פסק הדין של העליון הפך סופי ולבית הדין לעבודה אין כל סמכות לקבוע אחרת. אם לא די בכך, ציינה, התובעים היו מודעים לאפשרות ההשבה נוכח כתבי ההתחייבות.
השופטת הזכירה עוד כי העירייה פעלה למען לתובעים ככל יכולתה אך בסופו של דבר בית המשפט אמר את דברו. עוד היא הוסיפה כי מאחר שהתובעים לא עמדו בתנאי החוק לקבלת שכר כנבחרי ציבור, הרי שהם לא זכאים גם לשכר מינימום.
על כן התביעה העיקרית נדחתה ואילו תביעתה הנגדית של העירייה התקבלה. נקבע כי התובעים צריכים להחזיר את מלוא השכר שקיבלו אך הם לא חויבו בהוצאות.
- ב"כ התובעים:עו"ד אוראל הרשקוביץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד שטרוזמן
- ב"כ המדינה - הממונה על השכר במשרד האוצר: עו"ד איריס גלילי-יולזרי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין