מועד התגבשות הזכות לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין ע"י תכנית מקפיאה

בר"ם 3781/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה, נתניה נגד מרדכי הר

בית משפט העליון דחה בדעת רוב את טענת המערערת, לפיה תביעת הפיצויים שהגישו המשיבים ע"פ סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התיישנה, באשר הוגשה לאחר אישור התכנית המשחררת את הקרקע מהקפאה. נקבע, כי הזיקה ההדוקה בין התכנית המקפיאה באופן זמני את השימוש במקרקעין, לבין התכנית המשחררת, והמצג אשר הציגה הוועדה בעניין המועד הנכון להגשת התביעה, מביאים לדחיית הערעור.

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה קובע את זכאותו לפיצוי של בעל מקרקעין, אשר נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה. לעניין זה, הקפאת זכויות בנייה במקרקעין, הינה נזק בר פיצוי לפי סעיף 197.

השופטת בייניש קבעה, כי ככלל, מרוץ ההתיישנות להגשת תביעות ע"פ סעיף 197 לחוק, יחל במועד כניסתה לתוקף של התכנית המקפיאה. עם זאת, בנסיבות מסוימות בהן הנפגעים מהתכנית יוותרו ללא פיצוי הולם, ראוי שלא לדחות את תביעת הפיצוי, אך ורק בשל חלוף תקופת ההתיישנות, ויש להתייחס לתכנית המקפיאה ולתכנית המשחררת כתכנית אחת.

נקבע, כי באופן עקרוני, תכניות נפרדות אשר ראוי לראות בהן כתכנית אחת, לצורך תביעה לפי סעיף 197, הן תכניות שקיימת ביניהן זיקה הדוקה ומשמעותית, כאשר התקנון של תכנית אחת צופה את אישורה של התכנית המאוחרת, וכאשר פרק הזמן שצפוי לחלוף בין מועדי אישור שתי התכניות, הוא קצר מעוד.

במקרה הנדון, מלבד הקשר ההדוק בין שתי התכניות, התנהגות הרשות מהווה אף היא טעם לדחיית טענת ההתיישנות: זאת, לאור עמדתה במהלך תקופת ההתיישנות, אשר הוצגה בפני בעלי המקרקעין, כי המועד המתאים להגשת התביעה, הוא לאחר אישור התכנית המשחררת.

בדעת מיעוט, קבע כשופט עדיאל, כי אין לראות בתכנית המקפיאה ובתכנית המשחררת תכנית אחת, וכי דחיית תחילתה תקופת ההתיישנות למועד אישורה של התכנית המשחררת, אינה תואמת את לשון החוק ואף פוגעת בתכליתו.

בר"ם 3781/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה, נתניה נגד מרדכי הר

למדור: מקרקעין ובנייה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.