אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני עבודה >> לקתה בדיכאון בגלל השפלות הבוס – ותוכר כנפגעת עבודה

לקתה בדיכאון בגלל השפלות הבוס – ותוכר כנפגעת עבודה

מאת: עו"ד אורנה שמריהו | תאריך פרסום : 22/03/2017 20:07:00 | גרסת הדפסה
עו"ד אורנה שמריהו [אילוסטרציה חיצונית: Katarzyna Białasiewicz, www.123rf.com]

לפני כשבוע בית הדין לעבודה קיבל את תביעת העובדת נגד הביטוח הלאומי וקבע שיש קשר בין השפלות שחוותה ב-2005 מצד הממונה עליה לבין התפרצות מחלת שרירים, חרדה ודיכאון.

אישה שעבדה במס הכנסה כ-28 שנים הגישה ב-2009 תביעה לבית הדין לעבודה בירושלים בה ביקשה להכיר במחלת עור, מחלת שרירים (פיברומיאלגיה) ובדיכאון שמהם היא סובלת כפגיעה בעבודה.

היא סיפרה שבתפקידה האחרון כראש ענף גבייה חוותה מסכת של השפלות והתנכלות מצד הממונה שלה שנמשכה כשלוש שנים.

היא הצביעה על שלושה אירועים חריגים בתקופה זו. האירוע הראשון התרחש לדבריה במאי 2005 כשקיבלה הודעה על הארכת תקופת הניסיון בתפקידה החדש כראש ענף בשל אי שביעות רצון מתפקודה. השני התרחש בהמשך השנה כשהודיעו לה שהיא לא עמדה בתקופת הניסיון ולכן תחזור לתפקידה הקודם כמנהלת מדור. האירוע השלישי היה בתחילת 2007 כשהממונה עליה הודיע לה שתשמש כפקידת קבלה בעמדת המודיעין של המשרד.

לטענתה, מתחים אלה הביאו להתפרצות המחלות שמהן היא סובלת עד היום והיא אף נאלצה להפסיק לעבוד.

הביטוח הלאומי הסכים להעביר את החומר הרפואי למומחים בתחום רפואת העור, ראומטולוגיה ובריאות הנפש על מנת שיקבעו האם קיים קשר סיבתי בין האירועים שחוותה התובעת לבין  המחלות.

באפריל 2014 בית הדין מינה מומחים רפואיים לכל אחד מהתחומים. הראומטולוג ציין שהאירועים גרמו לתובעת ל"סטרס" גבוה שמיד לאחריו החלה לסבול ממחלת השרירים ולכן יש קשר בין השניים.

רופא העור קבע שמאחר שחלפו מעל שלושה חודשים בין האירוע החריג הראשון לבין התפרצות מחלת העור אין קשר בין השניים.

שני המומחים הפסיכיאטרים נחלקו בדעותיהם. רופאה אחת סברה שמחלתה הנפשית של התובעת אינה קשורה לאירועים החריגים שכן הם אינם "אירועים טראומטיים" לפי ההגדרה הרפואית המקובלת.

הרופא השני סבר שיש קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה של התובעת, הרגשת ההשפלה ופרישתה המוקדמת לבין סממני החרדה והדיכאון שהתפתחו אצלה. 

לפסוק לטובת המבוטח

השופטת יפה שטיין קיבלה את חוות הדעת של הראומטולוג ורופא העור וקבעה שיש קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין מחלת השרירים אך אין קשר למחלת העור.

בהקשר הנפשי ציינה השופטת כי לאור נטיית בית הדין לפסוק לטובת מבוטח כשיש חוות דעת סותרות אשר אחת מהן תומכת בהכרה בפגיעה בעבודה, היא קובעת שמצבה הנפשי של התובעת נובע מהאירועים שחוותה בעבודתה.

בסופו של דבר קיבלה השופטת את התביעה בתחום הנפשי ובתחום הראומטולוגי והורתה לביטוח הלאומי לזמן וועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות של התובעת.

הביטוח הלאומי חויב בשכ"ט עו"ד של 3,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד רביד אברמזון
  • ב"כ הנתבע: עו"ד יסמין דיגדקר
עו"ד אורנה שמריהו עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני עבודה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני עבודה
מעסיקים, מדוע כדאי לכם לשמור על זכויות העובדים שלכם?
עו"ד שרית לנגה כהן (צילום: אופיר הראל)
עיכוב בקבלת טיפול רפואי כפגיעה בעבודה
עו"ד איתי גלסברג (צילום: קובי גופר)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ