משנת 1987 ועד לאחרונה, גבתה עיריית הרצליה, שלא כדין, תשלומי ארנונה עבור גלריות במבנים שאינם למגורים. דבר לא עצר בעדה – גם לא פסקי דין של בתי המשפט. בשבוע שעבר, התקבלה ייצוגית נוספת – העירייה תחזיר לתושבים עוד 5.3 מיליון שקל על ארנונה שגבתה שלא כדין.
התביעה הייתה למעשה המשך לתביעה ייצוגית שהתקבלה בשנה שעברה, במסגרתה ביהמ"ש חייב את העירייה להשיב תשלומי ארנונה שנגבו על ידה שלא כדין, בגין גלריות במבנים שאינם למגורים, עבור התקופה שבין יוני 2010 לספטמבר 2012.
לייעוץ בנוגע לארנונה:
עורך דין מיסוי עירוני
בהליך הקודם, לאחר פסק דין חלקי נגד העירייה, שניתן בינואר 2015, העירייה המשיכה לטעון כי לקבוצה לא מגיעה השבה כלל, מאחר שהתנהלותה סבירה, כל זאת בניגוד גמור לקביעותיה המפורשות והברורות של השופטת יהודית שיצר.
בעקבות זאת, בהחלטה מאוחרת יותר השופטת ציינה כי התנהלות העירייה מהווה חוסר תום לב, וכי עליה לחדול מהגבייה כל עוד לא תתקן את צו הארנונה.
באפריל 2016 דחה ביהמ"ש העליון ערעור שהגישה העירייה על פסק הדין. לאחר מכן הודיעה העירייה כי היא מסכימה להחיל את תוצאות פסק הדין הקודם גם על התביעה הנוכחית, העוסקת באותו סוג של גבייה אך בתקופה שונה.
לפני כשלושה חודשים הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לפיה סכום ההשבה הכולל הוא קרוב ל-5.3 מיליון שקל, וצירפו רשימה של פרטי הנכסים הזכאים להשבה.
בשלב זה הסוגייה שנותרה להכרעה הייתה גובה הגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט באי כוחו.
העירייה טענה כי הטרחה הייתה מועטה ביותר, מאחר שמדובר בהעתק מדויק של הטיעונים שהעלו ב"כ התובע בתביעה הקודמת. עוד נטען, בין היתר, כי יש להתחשב בקופה הציבורית שממנה כבר שולם סכום מכובד בגין הגמול ושכ"ט שנפסקו בתביעה הקודמת.
לעניין זה, התובעים טענו, בין השאר, כי העירייה גבתה במהלך שנים רבות, ושלא כדין – מאז ששונה צו ארנונה בשנת 1987 – סכום מצטבר של עשרות מיליוני שקלים מחברי הקבוצה, שאותם לא ניתן לתבוע בשל מגבלות חוק תובענות ייצוגיות שנחקק ב-2006.
כמו כן, הם ציינו שהעירייה התעקשה שלא לכלול את התביעה הנוכחית במסגרת הסדרי התביעה הקודמת, בכך גרמה להוצאות מיותרות של כל הצדדים כולל בית המשפט.
"חומרה מיוחדת"
השופטת שיצר כתבה כי "העירייה ביצעה גבייה שלא כדין החל משנת 1987 , המועד שבו שונה צו הארנונה, וגבתה לאורך כל השנים ארנונה מכל הגלריות לעסקים ללא הסמכה חוקית לכך".
בהמשך פסק הדין השופטת נכתב כי "העירייה הוסיפה לגבות את הכספים שלא כדין, גם לאחר הקביעות הברורות בפסק דיני החלקי, ולמרות החלטת הבהרה נוספת שהוצאתי מאוחר יותר, בה הדגשתי את היתממות העירייה, כאילו אינה מבינה שנאסר עליה בפסק דיני להוסיף ולגבות את הכספים".
בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה במלואה. השופטת פסקה לטובת הקבוצה את הסכום שעליו הוסכם – כ-5.3 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה.
השופטת הורתה לעירייה לפרסם בשני עיתונים הודעה בדבר פסק הדין, בנוסף לתנאים ופרטים שונים, כולל רשימת הזכאים להשבה וטופס מתאים לשליחה לעירייה.
השופטת פסקה 200,000 שקל גמול לתובע הייצוגי, ושכ"ט עו"ד בסך 700,000 שקל לבא כוחו. לעניין זה השופטת התחשבה במספר שיקולים, ובהם החשיבות הציבורית של התביעה והתועלת שהיא הביאה לחברי הקבוצה.
בהקשר זה השופטת ציינה כי "החומרה המיוחדת בתיק זה היא, שהיו לעירייה הזדמנויות רבות לחדול מהגבייה שלא כדין, אך היא המשיכה בכך".
- ב"כ התובע הייצוגי: זמיר, נחום ושות', עו"ד אסף שמיר, עו"ד רועי נחום
- ב"כ הנתבעת הררי, טויסטר ושות', עו"ד אסף הראל
* עורך דין שגיא דותן עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין