לא יקבל חצי מבית המגורים שנקנה במהלך הנישואים

בצעד דרמטי הורה ביהמ"ש על שינוי זהות הבעלים בטאבו, מהגרושה לחמות. ברקע: הצהרת הבעל לפיה הוא מודע לכך שאין לו זכויות בנכס

הפסיד את בית המגורים - אף שנרכש במהלך הנישואים: בפסק דין דרמטי הורה לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה על שינוי זהות בעלי הנכס, מגרושת התובע לחמותו לשעבר. על רקע העובדה שהחמות הייתה זו שמימנה את הרכישה, והצהרת בני הזוג לשעבר שאין להם זכויות כלשהן בבית - דחתה השופטת שוש חן נחום את תביעת הגבר לקבלת 50% ממנו.

התובעת 2 ("האישה") והנתבע ("הבעל"), מהנדס במקצועו, התחתנו ב-2011 והביאו לעולם שלושה ילדים. התובעת 1 היא אם התובעת 2 ("האם"). באוגוסט 2017 זכתה האם בהתמחרות לרכישת הנכס מושא ההליך. כשבועיים לאחר מכן הגיע הבעל למשרדי עורכת הדין של האם, וחתם על תצהיר לפיו הוא מודע שלו ולאשתו דאז אין זכויות כלשהן בבית.

אין מחלוקת שתמורת הבית, 2 מיליון שקל, וכחצי מיליון נוספים עבור שיפוץ, תיווך וכיוצא באלה, שולמו במלואם על-ידי האם, ואולם בטאבו נרשם הנכס על-שם בתה, לטענתן משיקולי מס. בפברואר 2018 נכנסו בני הזוג וילדיהם להתגורר בנכס, אלא שבחלוף מספר שנים עבר ביניהם חתול שחור, כאשר בינואר אשתקד הם התגרשו רשמית. מי שנותר לגור בבית היה הבעל.

בתביעה שהגיש לבית המשפט הוא טען שמכוח נישואיו לאישה ורכישת הבית, הרשום על-שמה, במהלך נישואיהם, הוא זכאי ל-50% ממנו. מנגד טענו התובעות שהאם היא הבעלים, ויש לשנות את המרשם כך שישקף זאת. כפועל יוצא מכך הן טענו כי אין לנתבע זכויות כלשהן בנכס.

התנהגה כבעלים

בצעד דרמטי נעתרה השופטת חן נחום לבקשת השתיים, והורתה על שינוי רישום הבעלות על הבית בטאבו, מהאישה לאימה. זאת, בשל מספר אינדיקציות המלמדות על היותה בעלת הנכס האמיתית.

בראש ובראשונה, הדגישה השופטת, הוכחה גרסת האם לפיה היא זו ששילמה את תמורת הבית במלואה, באמצעות מכירת שתי דירות שהיו בבעלותה. מן העבר השני, הבעל הודה בפה מלא בחקירתו הנגדית כי לא השקיע שקל ברכישת הנכס. בנוסף, האם השכירה את יחידת הדיור שבבית לאחרים ושלשלה את דמי השכירות לכיסה, דבר המעיד על מנהג בעלים.

יתרה מכך, בשלב מסוים שלחה האם לבני הזוג דרישת פינוי, כאשר חתנה דאז לא התנגד ולא טען שאין לה זכויות כלשהן בבית. "סביר כי לו היה רואה בעצמו כבעלי הנכס, הרי שהיה מתנגד לבקשת פינוי כזו", העירה השופטת. סממן נוסף המקריס את דרישת הבעל נוגע לתצהיר עליו חתם בזמנו, במסגרתו אישר שאין לו זכויות כלשהן בבית.

"בחינת יחסו של הנתבע לנכס מעידה כי לא נהג בו מנהג בעלים. הוא לא איתר את הנכס, לא פעל ליזום רכישתו, לא נקט פעולות למימון הרכישה, לא מימן את רכישתו, לא ביקש הלוואה מהאם, לא השקיע בשיפוץ הנכס מכספו, לא השכיר את יחידות הדיור, לא איתר שוכרים פוטנציאליים, לא חתם עמם על חוזי שכירות ולא נתן מענה ישיר לפניותיהם כאשר נזקקו לכך. את כל הפעולות המאפיינות בעלות ממשית ביצעה בפועל האם", נכתב בפסק הדין.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהאם היא הבעלים הבלעדי על הבית, וכי המרשם יתוקן בהתאם על מנת שישקף זאת. הבעל חויב להתפנות מהנכס תוך שלושה חודשים, ולשלם לאשתו וחמותו לשעבר הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

• ב"כ התובעות: עו"ד תומר לבון
• ב"כ הנתבע: עו"ד אליהו מזרחי

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.