- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
לאחר שקנו כאן דירה: הוכרו כ"תושבים חוזרים" בביטוח לאומי
ביה"ד לעבודה קיבל תביעת בני זוג ששבו ארצה אחרי שנים בארה"ב, על רקע החלטת המוסד שלא לשלם להם קצבת זקנה: "הרכישה - אינדיקציה להשתקעות בישראל"
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בבני זוג, ששבו ארצה לאחר שנים בניכר, כ"תושבים חוזרים" בביטוח לאומי. סממן מרכזי להשתקעות בישראל - המצדיקה להעניק לצמד הגמלאים את הסטטוס האמור, וזאת בניגוד לעמדת המוסד - מצאה השופטת שרון אלקיים בעובדה שהם רכשו כאן דירה, אותה שיפצו וריהטו כהכנה למגורים בה, לאורך ימים ושנים.
התובע נולד בישראל ואילו התובעת, במקסיקו. היא עלתה ארצה כנערה, סיימה לימודי סיעוד ועבדה כאחות ב"אסף הרופא" למשך כעשור. לאחר נישואי הצדדים, קבעו את מושבם בארצות הברית. הם הביאו לעולם שתי בנות. ב-2015 גמלה בליבם ההחלטה לשוב לישראל, כאשר באפריל 2016 רכשו דירה "על הנייר" בראש העין - אליה נכנסו בפועל ב-2019, עם השלמת בנייתה.
בארבע השנים שלאחר מכן חילקו בני הזוג את זמנם בין ישראל לחו"ל, ובפרט ארצות הברית - שם נמצאת אחת מבנותיהם - ומקסיקו, בה גרות אחותה של האישה ואימא שלה, שמתה בשנה שעברה. בשלהי 2023 דחה ביטוח לאומי את בקשת בני הזוג להכיר בהם כ"תושבים חוזרים", תוך שלילת זכאותם לקצבת זקנה, ומכאן התביעה.
לטענת הזוג, הם בגדר "תושבים חוזרים" ולכן מגיעות להם זכויות בביטוח לאומי. אינדיקציות להשתקעות כאן, עליהן הצביעו השניים, היו עצם רכישת הדירה, כמו גם פתיחת חשבון בנק בישראל, רכישת מכונית והרשמה למכון כושר.
מנגד טען ביטוח לאומי שאין להעניק לתובעים את המעמד המבוקש, על רקע היעדרותם מישראל למשך מחצית הזמן מאז כניסתם לדירה, ואף יותר מכך ב-2020.
"לא צריכה להתנצל שאחותה במקסיקו"
אבל השופטת אלקיים דחתה את קו ההגנה של המוסד. נקבע שלא הוכחה טענתו בדבר כמות הימים בה שהו בני הזוג בישראל, וממילא לא נסתרה גרסתם הנגדית, לפיה הימצאותם כאן הלכה ועלתה בהדרגה עם השנים, תוך ביצוע גיחות קצרות לנופש ולביקורי קרובים, למעט שנת 2020 בה "נתקעו" בחו"ל בגלל הקורונה.
לגופו של עניין קבעה השופטת שעצם רכישת הדירה בראש העין, לרבות שיפוצה ואבזורה, מהווה אינדיקציה ברורה לכוונת בני הזוג להשתקע בישראל, המצדיקה להיעתר לבקשתם; זאת בנוסף לסממנים אחרים להעתקת מגורים, כמו ניהול חשבון בנק בעיר שבה ממוקם הנכס, רכישת רכב ועוד.
על טענת הביטוח הלאומי כי בשל טיסות בני הזוג לחו"ל יש לייחס להם היעדר תושבות, כתבה השופטת בנימה ביקורתית: "התובעת ודאי לא צריכה 'להתנצל' על כך שאחותה חיה במקסיקו. באופן דומה, טבעי הדבר שלתובעים בת המתגוררת בארה"ב ושהם מבקרים אותה לעיתים קרובות. ילדים החיים בחו"ל יש לישראלים רבים. העובדה שהבת השנייה בחרה שלא לחיות בישראל לא מפחיתה מזיקתם של התובעים לישראל".
בהקשר לכך הוזכרה פסיקת בית הדין הארצי מלפני כשני עשורים, הקובעת מפורשות שאין בעצם העובדה כי גמלאים אזרחי ישראל מטיילים הרבה בעולם, על מנת להפקיע מהם את מעמדם כתושבי ישראל.
בסופו של יום שוכנעה השופטת שהתובעים הוכיחו את היותם "תושבים חוזרים", אשר שבו מתוך בחירה לישראל, לאחר שחיו בה בצעירותם. משעמדתו נדחתה, חויב ביטוח לאומי לשלם לבני הזוג הגמלאים הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מיכל סיני
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- דיני מיסים וקביעת תושבות לצורכי מס הכנסה וביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
