התאונה הקשה אירעה במחנה אימונים במלון בכפר בלום. האחריות הוטלה על החברה שארגנה את האירוע, המלון והקיבוץ
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר נאות פרי, קיבלה לאחרונה תביעה של צעיר שנותר משותק ב-4 גפיו לאחר שקפץ ראש לבריכה במלון כפר פסטורל בלום. התובע שהה במלון במסגרת מחנה אימונים וביצע את הקפיצה לאחר שהאימון הסתיים. השופטת קבעה שהחברה שאירגנה את המחנה, המלון, וקיבוץ כפר בלום, אחראים כולם לתאונה. המארגנת הייתה צריכה לאסור על החניכים שלה לקפוץ ראש, המלון לא שם שילוט האוסר זאת, והקיבוץ אחראי מכוח היותו בעלים של הבריכה.
התובע, היום כבן 20, השתתף במאי 2018 כשהיה בן 15.5 במחנה אימונים שאורגן על ידי חברת FITNESS 4 שהתקיים במלון פסטורל בלום שבקיבוץ כפר בלום. ביום האחרון למחנה, לאחר שהאימונים הסתיימו והחניכים כבר היו מחוץ לבריכה ופנו להתארגן למסיבת הסיום, קפץ התובע קפיצת ראש לבריכה. רגעים אחדים לאחר מכן הוא נמשה מהמים והובהל למיון, ולמרבה הצער אובחן עם שבר בחוליה שהותיר אותו משותק בארבעת הגפיים.
בתביעה שהגיש נגד החברה המארגנת, קיבוץ כפר בלום והמלון, ביקש התובע להטיל עליהן את האחריות לפצותו על נזקיו. הנתבעות התכחשו לאחריותן לתאונה והאשימו זו את זו.
היעדר הנחיות לגבי "המותר" ו"האסור"
השופטת נאות קבעה שהתובע נחבל כאשר ראשו פגע בקרקעית הבריכה. זאת בהסתמך על עדותו של התובע ועדות אורתופד מומחה מטעמו שלפיה ההסבר הסביר היחיד לסוג הפגיעה של התובע הוא כוח שהופעל באופן פתאומי מכיוון הגולגולת, לאחר שראשו נגע בקרקעית.
באשר לשאלת האחריות לתאונה, השופטת התרשמה כי לא הייתה בבריכה מדיניות לפיה הקפיצה אסורה, וניתן היה לקפוץ מכל מקום ובכל דרך.
היא הסבירה שמדיניות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בריכת שחייה) ואף ללא קשר לתקנות - היעדר הנחיות ברורות בנושא לגבי "המותר" ו"האסור" עולה כדי רשלנות.
כמו כן, גם מטעם מחנה האימונים לא היה שילוט מתאים, לא ניתנו לחניכים הנחיות כלשהן שלפיהן יש להימנע מקפיצות ראש, והגורמים המפקחים במחנה לא הדגישו באופן ברור מספיק בפניהם שחל איסור לקפוץ לבריכה לאחר שהאימון הסתיים. בנוסף, למציל בבריכה לא הייתה הסכמה מתאימה.
נקבע כי ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לפגיעה, שכן התובע העיד כי הקפיד לשמור על הכללים וההנחיות של המאמנים והמציל, ואם היה יודע שיש סיכון לא היה קופץ.
האחריות לתאונה הוטלה על כל אחד מהנתבעים באופן שווה, על הקיבוץ כבעלים של הבריכה וכמעסיק של המציל ומנהלת הבריכה, על החברה המארגנת שאחראית לשלום חניכיה, ועל המלון כמחזיק ומפעיל של הבריכה.
עם זאת, נקבע כי לתובע אשם תורם בשיעור של 10% לנזקיו בשל העובדה שקפץ למים לאחר שהאימון הסתיים ועל אף שהמדריכה הורתה לחניכים שלא להיכנס לבריכה.
נזקיו של התובע הועמדו על 12,125,000 שקל. בניכוי האשם התורם ותגמולי ביטוח לאומי (5,240,000 שקל) יפצו הנתבעים את התובע תובע ב-5,672,500 שקל, וישיבו לביטוח לאומי את הסכומים ששילם.
עוד חויבו הנתבעים בתשלום הוצאות של 49,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% לתובע, ו-15% לביטוח לאומי.
- ב"כ התובעים: עו"ד ר. וורמברנד
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ע. בן-צבי
- ב"כ מכבי: עו"ד י. שרף
- ב"כ הקיבוץ: עו"ד הוד-סוקול
- ב"כ FITNESS 4 ו"כלל": עו"ד ר. ינקו-פינקלשטיין
- ב"כ פסטורל והכשרה ביטוח: עו"ד זוכוביצקי-אורי ירון
- ב"כ ביטוח חקלאי: עו"ד הוד סוקול
עו"ד עדיאל גוהר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין