אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תעבורה >> כתב האישום רשלני, גרסת הבוחן לא סבירה: זוכה מפגיעה בהולך רגל

כתב האישום רשלני, גרסת הבוחן לא סבירה: זוכה מפגיעה בהולך רגל

מאת: עו"ד אבי הורביץ | תאריך פרסום : 10/01/2019 16:55:00 | גרסת הדפסה
דיני תעבורה, כתב האישום רשלני, גרסת הבוחן לא סבירה: זוכה מפגיעה בהולך רגלאילוסטרציה: kodda,123RF

רוכב אופנוע הואשם בגרימת תאונת דרכים עקב אי מתן זכות קדימה ובנהיגה בקלות ראש. אולם בית המשפט לתעבורה קבע כי המאשימה לא הביאה ראיות שמוכיחות מעבר לכל ספק סביר את אחריותו לתאונה.

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב פסק כי רוכב אופנוע שהואשם בגרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה של ממש להולך רגל עקב אי מתן זכות קדימה ונהיגה בקלות ראש, זכאי מחמת הספק עקב מחדלים ראייתיים מצד המאשימה. השופטת שרית קריספין קבעה כי כתב האישום נוסח באופן רשלני, וכי הבוחן לא ביצע את עבודתו נאמנה כיוון שלא גבה עדויות מספקות, לא ערך שחזור וניסוי שדה ראיה וקבע ממצאים שלא נתמכים בראיות.

לפי כתב האישום שהוגש בשנה שעברה, בסוף 2016 רכב הנאשם על אופנוע בשדרות ירושלים בתל-אביב לכיוון דרום, ופגע באורח קשה בהולך רגל כבן 59 שעבר באותה עת במעבר חצייה.

הנאשם כפר באחריותו לתאונה וטען כי נסע בזהירות, במהירות של 30-40 קמ"ש, וכי התאונה אירעה אחרי שעבר את מעבר החצייה, כשלפתע צץ הולך הרגל והם החליקו יחד על הכביש  הרטוב מגשם. כלומר, לטענתו התאונה הייתה בלתי נמנעת, ולא אירעה באשמתו.

עבירה שגויה, מיקום עמום

השופטת קריספין הודיעה כבר בתחילת פסק הדין כי היא מזכה את הנאשם מחמת הספק.

השופטת ציינה המאשימה התרשלה בהגשת כתב אישום משום שמקום התאונה המדויק (מס' הבית) לא אוזכר בו, והוא ייחס לנאשם עבירה של פגיעה בהולך רגל כשהנהג יוצא מדרך גישה, מתחנת דלק או מחנייה, אף שאין ספק כי הוא נסע בכביש. "... מכאן כי אין כל קשר בין הוראת החיקוק לעובדות המקרה", כתבה.

לגבי הנהיגה הרשלנית, השופטת פסקה כי עצם השילוב בין רוכב אופנוע, כביש, הולך רגל ותאונה לא מספיק כדי לקבוע כי הרוכב אשם בתאונה. "המאשימה לא הציגה כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד על רשלנותו של הנאשם ומה יכול היה לעשות כדי למנוע את התאונה, בהעדר כל ממצא לגבי כיוון חציית הולך הרגל, אופן חצייתו ומהירות החצייה...", ציינה.

השופטת הוסיפה כי לנוכח העובדה שלא הושגו ראיות ממשיות לאופן שבו התאונה התרחשה, הבוחן היה צריך לחקור כל אדם ואדם שהיה בזירת התאונה. למרות זאת, הוא נמנע מלהעיד את האישה שקראה למשטרה ואת אנשי מד"א שהגיעו לזירה.

כמו כן, נקבע כי לא ביצע שחזור וניסוי שדה ראייה בהתאם לקבוע בנהלים המשטרתיים, וגרסתו כי התאונה אירעה בהכרח על גבי מעבר החצייה לא הייתה מבוססת, כך שגרסת הנאשם לפיה הפגיעה לא התרחשה שם אפשרית.

לפיכך נפסק כי לא הוכח שהתנהלות הנאשם הובילה לתאונה ולפגיעה הקשה בהולך הרגל, ולכן אין אפשרות לקבוע את אשמתו מעבר לכל ספק סביר.

עו"ד אבי הורביץ עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום תעבורה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום תעבורה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ