- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
יזם תמ"א 38 תבע 3 מיליון שקל מדיירים סרבנים – ונדחה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בשבוע שעבר תביעה של יזם שטען שנגרמו לו נזקים של מיליונים בעקבות סירובם של דיירי בניין ישן ברמת גן להרחיב את הפרויקט.
ב-2007 חתמו היזם וכל בעלי הדירות ברחוב הרימון 8 ברמת גן על חוזה תמ"א 38 לפיו היזם יבנה ממ"דים בכל דירה, יחזק את הבניין מפני רעידות אדמה, ישפץ אותו ויתקין מעלית. בתמורה, היזם יבנה 6 דירות חדשות, אותן ימכור לאחר מכן.
ב-2010 הפרויקט המקורי הסתיים אולם היזם ראה כי טוב ורצה לבנות עוד דירות. הוא הגיש בקשה לבניית 8 דירות אך חלק מהדיירים לא הסכימו לחתום עליה. באותה שנה היזם הגיש נגדם תביעה ראשונה, בה ביקש מבית המשפט שיצווה על כולם לחתום.
בתום דיונים רבים, שלוש חוות דעת, שני עיכובי ביצוע וכמעט ביזיון בית המשפט אחד – חתמו המתנגדים האחרונים על בקשת ההיתר לבנייה נוספת. אך לבסוף ועדת התכנון של העיר אישרה לו לבנות רק 4 דירות מתוך ה-8.
עוד קומה
ב-2014 שב היזם החרוץ לוועדה, בבקשה לבנות קומה נוספת ועוד דירות, אך שוב נענה בשלילה. מאוכזב מהחלטה זו, ב-2015 הגיש היזם תביעה בה טען כי העיכוב בהסכמת הדיירים לבנייה והתנגדותם לבקשה השנייה הם שהוביל לדחייתה, ובכך נגרמו לו הפסדים רבים של כ-11 מיליון שקל, על אף שאת התביעה הגיש על 3 מיליון שקל "משיקולי אגרה".
מנגד, הדיירים הכחישו את כל טענות היזם ואף הגישו תביעה נגדית בגין הפרת התחייבותו להתקין מערכת סולארית על הגג. במענה לתביעתו הם טענו כי התנגדויותיהם כלל לא השפיעו על החלטות הוועדה, וכי בבקשתו השנייה, היזם השתמש בחתימותיהם על הבקשה הראשונה במרמה וללא אישור.
השופט יונה אטדגי הסכים עם טענות הדיירים וקבע כי התנגדויותיהם לבקשה הראשונה כלל לא נדונו בוועדה או השפיע עליה. השופט ביסס את קביעתו על עיקרי פרוטוקול הדיון בוועדה, שעסק בשרטוט הלקוי שהתובע הגיש, בעומס הרב שדירות נוספות עלולות ליצור באזור ובמיצוי זכויות הבנייה על ידי התובע, מבלי להזכיר ולו במילה את עמדת הדיירים.
לגבי הבקשה השנייה, השופט קבע כי הנתבעים לא היו חייבים לחתום עליה, שכן צו בית המשפט שחייב אותם לחתום על הבקשה הראשונה לא חל עליה. בהתחשב בכך הם היו זכאים להודיע לוועדה כי שחתימותיהם אינן אמיתיות אלא הועתקו והודבקו מהבקשה הראשונה.
כמו הוועדה, גם השופט אטדגי ביקר את התנהלות התובע תוך שהפנה לבעיות בבנייה שכבר ביצע, שדורשת עוד ביצוע של חיזוקים והתאמות מיגון.
לבסוף, השופט דחה את תביעת היזם באופן חד משמעי ויחד עמה גם את התביעה הנגדית, שלדבריו לא הייתה מוגשת כלל אילו התובע לא היה מגיש תביעה בעצמו. לא הוצא צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד ציון פטל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אמנון גלברט
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
