יותר ממיליון ש' לעובדת שהחליקה על סבון בסופר-פארם

ביהמ"ש קבע שהיעדר ניקיון מספק לצורך מניעת ההחלקה מהווה רשלנות מצד הרשת והסניף

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה מנהלת מחלקה לשעבר בסופר-פארם, בקשר להחלקתה על סבון במהלך עבודתה. השופטת נעם חת מקוב קבעה שאי-קביעת נהלי בטיחות לצד היעדר הצבת מספיק מנקים לשם מניעת סיכונים מעין אלו, מהווה רשלנות. מי שתפצה בפועל: חברת הביטוח של קבלן הניקיון.

התובעת (48) עבדה כמנהלת מחלקה כללית בסניף סופר-פארם שבערד. תאונת העבודה אירעה באוקטובר 2017: לטענתה בעת שסידרה עגלות עם סחורה החליקה בשל סבון או נוזל שקוף אחר שהיה על הרצפה. מומחים מטעם בית המשפט שמונו כחלק מההליך אבחנו אצלה נכות נפשית וכן פיברומיאלגיה שרובן יוחסו לתאונה.

כדי להמחיש את גודל כאבה סיפרה התובעת שלפני התאונה ניהלה בית לבד וגידלה ארבעה ילדים, ואולם כיום היא "לא עושה בבית כלום" וזקוקה לעזרה. לטענתה, בשל התאונה נעדרה מהעבודה לתקופה ארוכה ולבסוף פוטרה, כאשר היום היא מועסקת כמזכירה במשרה חלקית ובשכר נמוך. לשיטתה על הנתבעות - רשת הפארם ומפעילת הסניף שבו עבדה - לפצותה על נזקיה.

להגנתן טענו הנתבעות, בין היתר, שמדובר באירוע פתאומי שלא ניתן היה למנוע. לחלופין נטען שרק התובעת אחראית לתאונה, שכן הייתה מנהלת והכירה היטב את הסניף, כך שהיה עליה להבחין בסבון ולדאוג לנקות אותו. הרשת ומפעילת הסניף לא הסתפקו בכתב הגנה והגישו הודעת צד שלישי נגד קבלן הניקיון בסניף והמבטחת שלו, "איילון", בטענה שעליהם לשאת בפיצוי ככל שייפסק.

סיכון בלתי רגיל

מסקנת השופטת חת מקוב הייתה שהרשלנות העיקרית לתאונה היא על הנתבעות, ומכאן אחריותן לפצות על הנזקים. היא קבעה זאת הן בשל היעדר הנחיות עבודה מתאימות למניעת מקרים מסוג זה, והן בגלל היעדר פעילות ניקיון מספקת בסניף שתמנע, או לפחות תקטין, סיכונים מסוג זה.

"גם אם אקבל את טענת הנתבעות שלא יכולות היו לדעת על נוזל שקוף מתחת לעגלה, שאפשר שנשפך במקום זמן קצר קודם לכן (ואפשר שלא), הרי שיש לקבוע אחריותן בשל אי קביעת נהלי עבודה לבטיחות העובדים והקונים. לכך אוסיף את מספר שעות העבודה של עובדת הניקיון בסניף: עלה מהראיות שבסניף עבדה עובדת ניקיון אחת והיא נכחה בסניף רק בחלק משעות הפתיחה של החנות", כתבה השופטת.

לצד זאת, חמישית מהאחריות לתאונה יוחסה לתובעת בנימוק שהיה עליה להיזהר יותר מפני החלקה על הסבון. בהקשר לכך הדגישה השופטת שמדובר במנהלת עם ותק עבודה רב, שיכולה וצריכה הייתה להישמר מפני סיכונים מעין אלו, ולכן יושתו עליה 20% אשם תורם.

בסוגיית הנזק אימצה השופטת את חוות דעת מומחי בית המשפט, שלפיהן כתוצאה מהתאונה סובלת התובעת מנכות נפשית ומפיברומיאלגיה, ויש לייחס לתאונת העבודה שני שליש מהן.

על הרקע הזה פסקה השופטת לתובעת פיצוי בסך 937,000 שקל עבור נזקיה השונים, כדוגמת הפסדי שכר וכאב וסבל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 111,500 שקל והוצאות משפט. ההודעה לצד שלישי התקבלה, כך שמי שיישא בפועל בפיצוי ובהוצאות תהיה חברת הביטוח של קבלן הניקיון, "איילון", שגם תצטרך לשלם לנתבעות 130,000 שקל שכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד מרדכי קמינצקי
• ב"כ הנתבעות: עו"ד מאור הרוש רומי
• ב"כ צדדי ג': עו"ד א. רחמני ואח'

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.