אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> ידועים בציבור כסטאטוס מפלה

ידועים בציבור כסטאטוס מפלה

מאת: סוזן מור-שגראוי, משפטנית | תאריך פרסום : 13/02/2013 09:37:00 | גרסת הדפסה

מבוא

ידועים בציבור הם זוג אשר חי חיי משפחה במשק-בית משותף, אינם נשואים זה לזו, ומופיעים בציבור כבעל ואישה.

המונח "ידועים בציבור" מתייחס לזוגות החיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף, מבלי שהסדירו את חייהם במסגרת של נישואין. המדובר במערכת משפחתית רגילה המקבילה למערכת משפחתית של בני זוג נשואים, אך ללא החותמת של בית דין דתי.

אישה תוכל להיחשב כידועה בציבור, גם עם הגבר עמו היא חיה, נשוי לאישה אחרת. כלומר, ייתכן שגבר יהיה נשוי בפועל לאישה, ויחיה עם אישה אחרת, שתיחשב ל"ידועה בציבור" שלו, וכך שניהם נחשבים לידועים בציבור. הדבר אפשרי גם לגבי אישה שלא התגרשה, אולם חיה עם גבר שאינו בעלה.

עיקר טענתי הוא, שמוסד "הידועים בציבור" וההכרה בזכויות הנכנסים לגדרו, מהווה פגיעה קשה מאוד ובלתי מידתית בעיקרון השוויון, וגורם לאפליה קיצונית וקשה בקרב בני המיעוט המוסלמי. אבהיר את טענתי בהמשך.

ידועים בציבור כפתח מילוט לעניין חוק הירושה

מוסד הידועים בציבור מהווה פתח מילוט לגברים שלא התגרשו ו/או שלא קיבלו היתר נישואין להיות עם  עוד אישה בדרך חוקית כידועים בציבור.

מוסד זה נחשב למוסד מודרני שהחל להתקיים בקרב זוגות, אשר מבחינה הלכתית לא יכלו להינשא זו לזה, כגון כהן וגרושה או נשוי עם רווקה/גרושה, אך כאמור, עם הגידול בקצב הגירושין, זוגות רבים מצאו במוסד זה פתרון המתאים להם. זאת אומרת, שגבר נשוי, יכול להיות ידוע בציבור עם אישה מלבד אשתו, ולאישה זו יש זכויות שונות, מתוקף מעמדה כידועה בציבור, למעט הזכות לירושה כעולה מלשון סעיף 55 לחוק הירושה[1]:


55. מעין צוואה

" איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."

מלשון הסעיף עולה כי אם אחד מבני הזוג הידועים בציבור היה נשוי לאחר כדין, נופלת זכות בן הזוג הידוע בציבור לרשת. בלשון הסעיף ישנה הגנה על הצד שהיה חי עם ידוע/ה בציבור כדין בעת מותו של הידוע/ה בציבור, ושהיה בזמן מותו גם ידוע/ה בציבור וגם נשוי, בנוסף לכך יש הגנה על בן/בת הזוג שהייתה נשואה לאדם שיש לו ידוע/ידועה בציבור, דהיינו שהיו במערכת נישואין רגילה ונורמאלית, וזה כמובן בהעדר צוואה.

על ידועים בציבור תחול הלכת השיתוף לעניין חלוקת הרכוש, ומגיעות לידועה בציבור כל הזכויות המגיעות לאישה נשואה, זאת אומרת, שכמעט ואין הבדלים בין זוג נשוי לידועים בציבור.

לידועה בציבור עומדות זכויות שונות כגון הזכות לתבוע מזונות ומשמורת, הזכות לדיור, זכויות מהביטוח לאומי וכד', למעט בחוק הירושה כאשר בסעיף 55 לחוק  כאמור.

יצוין, כי במקרה של פרידה, נטל ההוכחה על חלוקת רכוש גבוה יותר בקרב הידועים בציבור והוא מוטל על כתפי זה הטוען לזכותו ברכוש בן/בת זוגו, כלומר  הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" חל באופן מוגבר. 

יש לזכור, כי אמנם חוק יחסי ממון בין בני זוג מתייחס ספציפית לבני זוג נשואים, אך הפסיקה הכירה גם בזכותם של ידועים בציבור להביא הסכם ממון שנחתם ביניהם לאישור ביהמ"ש לענייני משפחה. אלו שלא מעוניינים בכך, רשאים לאשר את ההסכם אצל נוטריון שאישורו מהווה כאישור רשות.

בחירה ליברלית?

מכאן עולה שאלה חשובה ומעניינת- מהי התכלית העומדת מאחורי יצירת מוסד "הידועים בציבור"?

ההיגיון מצביע, כי תכליתו הינה העדר רצון להיות כפוף למוסד דתי כלשהוא, שהרי ידועים בציבור אינם כפופים למרותם של בתי הדין הדתיים.

לטעמי, הרציונל מאחורי בחירה זאת הוא, שאנשים ליבראליים אינם רוצים להיות כפופים לדת, אולם ייתכן ויהיו סיבות אחרות ושונות, שבעטיין אנשים בוחרים להיות ידועים בציבור.

לפני שאסביר את בסיס טענותיי, אציג קודם את מצבם של בני המיעוט המוסלמי בארץ. יהיה  נכון בהקשר זה להזכיר כי על פי ספר הקודש של המוסלמים, "הקוראן", מותר לשאת יותר מאישה אחת, וזאת בהתאם לפרשנות הקלאסית של פסוק 3 מבשורת הנשים, אשר מאפשרת לגבר להינשא עד לארבע נשים בו זמנית.

עם זאת, נשיאת אישה שנייה, המותרת כאמור על פי הדת המוסלמית והשריעה, מהווה עבירה פלילית (ביגמיה) (סעיף 176 לחוק העונשין), וגבר שעושה כן הופך לחשוד שצפוי לכתב אישום וחשוף לעונש מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים. לעומת זאת, גבר נשוי אשר חי עם אחרת בדרך של ידועה בציבור אינו עובר על החוק, שכן הדבר מותר ואינו מהווה עבירה פלילית.

בנוסף, עבירת הביגמיה יוצרת עוולה נזיקית של הפרת חובה חקוקה-סעיף 63 לפקודת הנזיקין[2].


בהקשר זה אצטט את דבריו של  כב' השופט מנחם הכהן ב תמ"ש 26681/05:

" ... יש לקבוע כי גם את העבירה עפ"י סעיף 176 לחוק העונשין ניתן להכניס בגדרי עוולת הפרת חובה חקוקה. על כן, הנתבע אחראי לפצות את התובעת בגין הפרת החובה הקבועה בסעיף 176. הפסיקה ראתה בחומרה רבה מעשה הנישואין לאישה השנייה, וזאת גם כאשר נעשה הדבר בהסכמתה של האישה הראשונה, בהיותה מורגלת לאורח חיים זה. לפיכך יש לדחות את טענת הנתבע כי התובעת מושתקת לטעון כעת לנזיקין שנגרמו לה בגין התנהגותו עקב ידיעתה כי נישא בשנית."

עוד נקבע בפסק הדין, כי "... עבירת ריבוי הנישואין חותרת תחת יסודות הסדר הציבורי התקין בחברה נאורה, וככזו יש להתייחס אליה בחומרה ולעקורה מן השורש, שהרי, מוסד הנישואין המונוגאמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו[3] כיוון שהמונוגמיה נחשבת, בעיני המחוקק, לערך מוסרי וחברתי יסודי שאין לפגוע בו[4] לשם כך קבע המחוקק את הסנקציה הקבועה בסעיף 176 לחוק העונשין, המאפשרת לגזור עד חמש שנות מאסר על העובר עבירה זו[5] ". 


לדעתי, אין היגיון, כי יתאפשר לעקוף את החוק באמצעות מוסד ה"ידועים בציבור", אשר ככלל, אמור לשמש אנשים שאינם מעוניינים להיות קשורים בקשר נישואים על פי הדת מתוך עקרונות ליבראליים, חילוניים ומתוך רצון שלא להיות כפופים לדין הדתי.

האיסור הקבוע בסעיף 176 לחוק העונשין בא להגן על אינטרסים שונים וזכויות שונות, כמו זכות האישה לשוויון, כבודה, עיקרון טובת הילד, שלום המשפחה ותמיכה במוסד המונוגמיה.

לדעתי, אינטרסים אלו נפגעים לא פחות, כאשר גבר נשוי בוחר לחיות עם ידועה בציבור, ולקיים אתה משפחה, לכל דבר ועניין.

איך מוסד הידועים בציבור מפלה את המיעוט המוסלמי?

בעוד שאישה שחיה עם גבר נשוי, שאינו כפוף לדין המוסלמי, תיחשב לידועה בציבור ותהא זכאית לזכויות שונות, אישה מוסלמית, אשר מתחתנת עם גבר נשוי לפי הדין השרעי,  חיה יחד עם בעלה תחת איום השוט המרחף של החוק, באם יתגלה כי נישואיהם פוליגאמיים. היינו, בעוד שגבר שנשוי לאישה מוסלמית שנייה חשוף לעונש, הגבר הנשוי שחי עם ידועה בציבור אינו חשוף לכל סנקציה.

ואם בכלל, החוק הישראלי לא מצדד בנישואין פוליגאמיים, מדוע סעיף 146 לחוק הירושה [6] מתייחס לזכותן של שתי נשים שנשואות לגבר אחד? מה ההיגיון מאחורי הטלת איסור במישור הפלילי מחד, ומאידך תמיכה בפרקטיקה זו ומתן זכויות לנשים שמתחתנות עם אותו גבר בחוק האזרחי?

בהקשר זה, יצוין כי אינני מתעלמת ממקרים שבהם גבר מקבל היתר נישואין לשאת עוד אישה, שאז בעת מותו שתי נשותיו יורשות אותו באופן שווה.

יובהר, כי בביקורת זו אינני באה לצדד בפרקטיקת ריבוי נשים, אלא להיפך, לדעתי יש להחמיר עמה, ולעקרה מן השורש. אולם, יהיה צודק גם לא להפלות את בני המיעוט המוסלמי רק בשל כך שדתם מתירה פרקטיקה זו, והמדינה אוסרת אותה.

אם המדינה אוסרת פרקטיקת ריבוי נישואין בשביל להגן על זכויות ואינטרסים שונים שיסודם שמירה על עיקרון השוויון, אין היא רשאית להתיר בדרך עקיפה בכך שגבר נשוי יוכל (ומבלי להיות חשוף לכל עונש) לחיות עם ידועה בציבור.

סיכום

על כן, ולאור האמור לעיל יש לקבוע לדעתי, כי סטאטוס ידועים בציבור אינו מאפשר לעקוף את האיסור המעוגן  בסעיף 176 לחוק העונשין, וגבר נשוי אינו יכול ליצור עם בת זוג מחוץ לנישואין קשר של ידועים בציבור. זאת משום, שלדעתי הבחירה לחיות כבני זוג ללא נישואין, אמורה להיות מכוח היעדר רצון להיות כפוף לדת ומוסדותיה ומתוך אידיאולוגיה ליבראלית, ולא על מנת למצוא פתח מילוט קל מהנישואים, באופן כזה שגבר יוכל להישאר נשוי וגם לחיות עם ידועה בציבור. לדעתי, אותם אינטרסים שנפגעים בעקבות נישואין פוליגאמיים, נפגעים גם מקום בו גבר נשוי חי עם אישה אחרת, שיכולה להיחשב כ'ידועה בציבור'! לחילופין, ולו על מנת שלא לגרום לאפליית המיעוט המוסלמי יש לבחון אפשרות הכרזה על בטלות האיסור שעניינו "ריבוי נשים" מהמישור הפלילי ולהסתפק בעיגונו במישור האזרחי בלבד.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר

תמ"ש 26681/05 ה.ג נ' ט.ג

*סוזן מור- שגראוי הינה משפטנית בעלת תואר ראשון מהמרכז האקדמי כרמל ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. כעת סטודנטית מחקר באוניברסיטת חיפה.

**כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי . המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

[1] סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה-1965.

[2] ס' 63. הפרת חובה חקוקה- " (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של נזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. (ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני."

[3] ע"פ 392/80 מדינת ישראל נ' הלוי, פ"ד לה(2) 698, בעמ' 700.

[4] פרופ' שיפמן בספרו דיני המשפחה בישראל בעמ' 240-241.

[5] ע"פ 737/77 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1)575, בעמ' 578.

[6] סעיף 146 לחוק הירושה שכותרתו "ירושה במקרים מסוימים" ולשונות כדלקמן:

"אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאישה אחת, מה שמגיע לבן-זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשוות".

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
תקופת הקורונה: הגיע הזמן לסיים סכסוכים
אילוסטרציה: Campaign Creators, Unsplash

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ