עם מקדמה מזערית: נאכף זיכרון דברים לרכישת דירה בפ"ת

הרוכש שילם 100 שקל "על החשבון", ולדברי המוכר ניצל את צאתו לשירותים כדי להשלים במסמך פרטים שלא סוכמו ביניהם. השופט דחה את טענת הזיוף

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת זיכרון דברים ביחס לדירה בפתח תקווה. המוכר, שביקש להתנער מהמסמך, טען שהרוכש זייף פרטים מהותיים בו אחרי המפגש ביניהם ומשכך הוא נעדר תוקף משפטי. אלא שהשופט דרור ארד-אילון האמין יותר לגרסת הרוכש שנתמכה בהקלטה מזמן המפגש, אשר הראתה כי כלל הפרטים לרבות התמורה הוסכמו, כך שאין סיבה שלא לקיים את העסקה.

הנתבע (71) הוא הבעלים הרשום של הדירה נשוא התביעה. בינואר 2022 התכנסו הוא, בתו, הרוכש (התובע) ואחיו של הרוכש לחתימה על זיכרון דברים, לפיו הרוכש יקנה את הדירה תמורת מיליון וחצי שקל. במעמד החתימה העניק הרוכש למוכר מקדמה של 100 שקל על החשבון.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי אותה שנה סיפר הרוכש שמאז החתימה על זיכרון הדברים המוכר ניתק עמו מגע ולמעשה החליט להכשיל את העסקה. בנסיבות שנוצרו הוא ביקש לאכוף את העסקה.

המוכר, מנגד, טען שחתם על 3-4 השורות הראשונות בזיכרון הדברים בלבד, אשר אינן כוללות פרטים מהותיים שבראשם המחיר. לטענתו, בשום שלב הוא לא הסכים למכור את דירתו במחיר של מיליון וחצי שקל בלבד.

המוכר, חולה אונקולוגי הלוקה בדמנציה, טען כי הרוכש ניצל את יציאתו לשירותים כדי להיעלם עם זיכרון הדברים, ובהמשך השלים בעצמו את הפרטים החסרים במסמך, לרבות המחיר, ללא ידיעתו. לטענתו, משמדובר במסמך מזויף שגם בנוסחו המלא אין בו גמירות דעת ומסוימות, אין להעניק לו תוקף משפטי.

"שיקר במצח נחושה"

אבל השופט ארד-אילון קבע שתאוריית הזיוף קרסה לחלוטין בבית המשפט, בעיקר לנוכח הקלטה מטעם התביעה שהוכיחה כי המוכר הסכים בזמן אמת לכל פרטי זיכרון הדברים.

כך, בהקלטה נשמע המוכר כשהוא אומר את שם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו ומאשר שיקבל עבור הדירה מיליון וחצי שקל. השופט הבהיר שמדובר בהפרכה חזיתית ומלאה של טענת ההגנה המרכזית של המוכר: "לא רק שהסכום נאמר ונכתב בזיכרון הדברים לפני החתימה, אלא שהמוכר אישר אותו במפורש עוד לפני שחתם".

עוד הוסיף השופט כי ההקלטה מאששת את גרסת הרוכש, לפיה אחרי תשלום המקדמה הוא העביר בוואטסאפ את זיכרון הדברים החתום לבתו של המוכר, כשברקע אין זכר ליציאתו הנטענת של האחרון לשירותים או לעזיבת הרוכש באמצע הפגישה.

השופט הבהיר שאינו מתעלם ממחלותיו של המוכר, אלא שלהתרשמותו אין קשר בינן לבין ההתקשרות בזיכרון הדברים, וגם לא הוגשה חוות דעת רפואית שקובעת כי אינו כשיר לחתום על מסמכים משפטיים.

לפני שחתם את פסק הדין, השופט הטיח ביקורת נוקבת במוכר: "הנתבע שיקר במצח נחושה הן בטענה שחתם על זיכרון הדברים כאשר היו בו רק 4-3 השורות הראשונות, שלא כללו את התמורה ואת הפרטים הנוספים שבאים לאחר שורות אלו, והן בכל אחד מפרטיו של זיכרון הדברים".

משהוכח כי זיכרון הדברים לא זויף, והוא כולל כוונה ברורה ובלתי מסויגת להתקשר בהסכם מכר תוך שהובאו בו עיקרי הפרטים ההכרחיים לעסקה – קבע השופט שהוא ייאכף תוך חודשיים ממתן פסק הדין בכפוף לתשלום היתר בסך 1,499,900 שקל מהרוכש למוכר.

לנוכח התוצאה, השופט חייב את המוכר בהוצאות בסך 40 אלף שקל.

• ב"כ הרוכש: עו"ד רבקה רביד-רובין ועו"ד שי רוסינסקי
• ב"כ המוכר: עו"ד דני אורדן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.