הרוכש טען כי כלל לא ידע שהחייב מסובך בחובות אבל הסכם המכר העיד כי הוא בהחלט היה מודע לכך ששני המגרשים של החייב מעוקלים.
בית המשפט המחוזי בלוד ביטל לאחרונה עסקה למכירת שני מגרשי נדל"ן שבוצעו 9 ימים לאחר שאחד מנושי המוכר הגיש נגדו בקשה לפשיטת רגל, וכחודש לפני שניתן צו לכינוס נכסיו. השופטת עירית וינברג-נוטוביץ העירה כי התזמון החשוד של העסקה – שנערכה בחיפזון תמוה – מעיד שהקונה "התקשר עמו בהסכם כדי לסייע לו להתחמק מנושיו או כדי להספיק לרכוש מקרקעין במחיר הזדמנותי".
צו הכינוס בעניינו של החייב ניתן במאי 2016 לבקשת נושה שלו . החייב – שצפה את הוצאת הצו –מיהר וכחודש לפני שניתן מכר שני מגרשי נדל"ן תמורת 2.2 מיליון שקל. הערת אזהרה לטובת הרוכש נרשמה רק על מגרש אחד. 9 חודשים לאחר מכן, החייב הוכרז כפושט רגל.
אך מאחר שעסקת המכר נראתה לנאמן בתיק חשודה, באפריל 2017 הוא ביקש מבית המשפט לבטל אותה בטענה שמדובר ב"הענקה אסורה". לטענתו, התזמון שבו בוצעה העסקה לצד הסכום הנמוך שהחייב ביקש עבור המגרשים – ששוויים מוערך ב-4 מיליון שקל – מעידים שהיא לא נעשתה בתמימות ובטח שלא בעבור תמורה הולמת.
מנגד, הרוכש (המשיב בהליך) טען שלאורך כל הדרך הוא פעל בתום לב ולכן הוא לא צריך "לשלם" על כך שהחייב פשט רגל – ולהפסיד את הנדל"ן היוקרתי.
לטענתו, הוא לא הכיר את החייב כך שלא ידע שהוא מסובך בחובות או שיש מניעה כלשהי לקנות את המגרשים. בנוסף, הוא טען כי בסופו של דבר שילם עבורם כ-2.7 מיליון שקל. מחיר הולם ביותר בהתחשב בכך שחוות דעת שמאית מראה כי הם שווים לכל היותר 3.2 מיליון שקל.
התנהגות חריגה
אלא שסמיכות הזמנים ה"צפופה" בין בקשת פשיטת הרגל נגד החייב לבין מועד ביצוע העסקה, לצד נסחי הטאבו הקשו על השופטת וינברג-נוטוביץ לקבל את הטענה לפיה הרוכש התנהל בתום לב.
השופטת ציינה בין היתר שהרוכש הודה כי החייב אמר לו להעביר את התמורה עבור המגרשים לצדדים שלישיים שהיה חייב להם כספים. לפיכך, "כיצד יתכן שהמשיב לא הבין שהחייב שקוע בחובות?!" היא תמהה.
יתרה מכך, עיון בנוסח ההסכם העלה כי צוין בו מפורשות שעל המגרשים רובצים עיקולים, שיעבודים והערות שמעידות על חובות כבדים, והרוכש אף התחייב בהסכם לשחרר אותם. למרות זאת, התברר כי השיעבודים והעיקולים נותרו על כנם, מה שעורר חשד גבוה ביותר בדבר כשרות העסקה.
"התנהגותו של המשיב הינה כה חריגה, עד כי יש בה כדי לעורר ספקות האם הסכם המכר הינו הסכם אמיתי למכירת המגרשים או שמסתתרת מאחוריו עסקה אחרת" העירה השופטת.
לבסוף, השופטת קבעה כי המוכר לא הוכיח ששילם על המגרשים סכום הולם.
לנוכח כל הנתונים הללו, השופטת וינברג-נוטוביץ קיבלה את בקשת הנאמן וקבעה כי העסקה נחשבת ל"הענקה אסורה". בהתאם לכך, היא הורתה על ביטול העסקה וחייבה את הרוכש לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל, שיחולקו שווה בשווה בין קופת הנאמן וכונס הנכסים הרשמי.
- הנאמן בתיק: עו"ד יניב אינסל
- ב"כ המשיב: עו"ד דדי סופר
- ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד מור מהלל
* עו"ד רן שדה מייצג בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין