אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> חיוב בני זוג בהליך גישור - אליה וקוץ בה

חיוב בני זוג בהליך גישור - אליה וקוץ בה

מאת: זאב ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 21/06/2006 12:00:00 | גרסת הדפסה

לדעת עו"ד זאב ולנר, הצעת שר המשפטים לחייב צדדים שניצבים בפני הליך גירושין לפנות להליך גישור טרם פנייה לערכאות, עלולה, אם לא תשונה בסופו של יום, לפגוע במתדיינים עצמם. "ההצעה חייבת לקחת בחשבון שישראל הפכה גן עדן לבני זוג מעלימי רכוש בהליכי גירושין".

הליכי גישור טרם פנייה לערכאות

כנגד הרעיון להפקיד את דיני המשפחה בידי מגשרים כבר בשערי בתי המשפט ולמנוע את הזכות הראשונית והבסיסית לפנות לערכאות לקבלת סעדים, יש לקחת לתשומת הלב שמצבם של בני הזוג המקופחים כיום בלאו הכי, עלול להרע ביותר אם הצעת החוק לא תביא בחשבון את אלה הזקוקים לסעדים משפטיים מיידיים: חיוב בגילוי מסמכים ושקיפות מלאה וכן חובת הגשת תצהיר רכוש והכנסות באופן מיידי וללא כל השהייה, כשבין היתר תוטל חובה להגיש תלושי משכורת, דו"חות הכנסה ודו"חות הצהרת הון. על מנת להקנות שיניים לחוק, יש להוסיף להצעה פרק מיוחד המחייב צווים אוטומטיים לשמירת הרכוש הקיים ומתן תצהירים ואסמכתאות תוך פרק זמן נתון וקבוע. כמו כן יש לדאוג כי הליך הגישור ילווה בייעוץ משפטי נפרד לכל מתדיין.

ישראל- גן עדן למעלימי רכוש?

אפילו במסגרת התפקוד הרגיל של המערכת המשפטית חווים העוסקים בתחום זה - ארוזיה והידרדרות קשה במצבם של בני הזוג המתדיינים; ישראל הפכה לגן עדן של בני זוג מעלימי רכוש; בני זוג בעלי ממון מנצלים לצרכיהם את הפרצות הקיימות כיום בתחיקה הישראלית ואת מצוקת השופטים והתיקים הנערמים בבתי המשפט למשפחה.

לסברתנו, הליך הגישור המוצע יעמיק את הקיפוח ויזניח את הזכויות המגיעות לצד העני, עוד יותר מהמצב הקיים היום שהוא רע מאד.

בתי המשפט למשפחה עוסקים במגוון תיקים עצום: מענייני ירושה, סכסוכי גירושין, אימוץ ועד סכסוכים כספיים בין בני משפחה. עומס זה של בתי המשפט פוער סדקים דרכם מצליח לחדור ולזלוג רכוש עצום הנשלל מהבעלים החוקיים, "השותף השני".

במקרים רבים מדובר בבת הזוג, אך קיימים מצבים שבן הזוג נפגע אף הוא ע"י האישה המתוחכמת ששולטת בהון המשפחתי. המבריחים הופכים בתחכום רב את ההליך המשפטי ל"מקלט רכוש מוברח" כאשר בלחץ הנסיבות חותמת האישה על הסכם גירושין בו סעיף ויתור כללי ודרקוני על כל רכוש, ולמעשה כך "מולבן" לטובת המבריח כל הרכוש שהוברח מבת הזוג.

מצב פרדוקסלי זה מתרחש דווקא עתה, לאחר סדרת פסקי דין שניתנו בשני העשורים האחרונים במסגרת בית המשפט העליון ואשר הצעידו את דיני המשפחה בישראל צעד גדול לכיוון של מודרניזציה וליברליזם בתחום זה. אלא שעקרונות לחוד ומציאות לחוד. מבחינה תיאורטית כל השופטים תמימי דעים בדבר הצורך במתן זכויות שוות ערך לאישה, ובעקרונות הרכוש המשותף שזכו להגנה מסיבית של בית המשפט העליון (בג"צ בבלי), או כפי שכינה זאת הנשיא ברק "פסיקה חקיקתית" ואף אכפו עקרונות אלה על בתי הדין הדתיים.

הפער בין המצב הכלכלי של הנשים למול הגברים בעת הגירושין

ב"שטח" ומהבחינה הפרקטית, הולכות הנשים ומאבדות את זכויותיהן, הבעלים המתעשרים במהלך הנישואין, מתעשרים יותר בעת הגירושין. אם במהלך הנישואין חושבים עדיין בני הזוג כי שניהם עשירים יחד ובשווה, הרי לאחר הגירושין וכבמטה פלא, האישה "שווה" פחות ואפילו אם היא נשארת בעלת יכולת כלכלית (וגם זה לא תמיד), הרי שהיא אינה זוכה למנה שוויונית אלא הרבה מתחת לכך.

המצב החוקי בארץ לעומת המצב בחו"ל

החוק הישראלי בנושא זה (חוק שיפוט בתי דין רבניים, חוק שיווי זכויות האשה, חוק יחסי ממון, חוק בית המשפט לענייני משפחה) עשוי רבדים רבדים של תחיקה ההולכת ומיטיבה עם מעמד האישה, אך אין בו תשתית חוקתית המתאימה לסגירת פרצות של הברחת רכוש בין בני הזוג הישראלים.

במדינות רבות בארצות הברית הברחת רכוש בין בני זוג לרבות הצהרות כוזבות בעניין זה מהוות עבירה פלילית שעונשים לעתים כבדים בצידה.

במדינות הקונטיננט (אירופה המערבית והמזרחית) אסורה מכירת נכסים ללא הסכמת שני בני הזוג, אפילו כשהדירה רשומה אלא על שם אחד מהם.

בישראל אין הגבלה על מכירת דירה על ידי רק אחד מבני הזוג הנשואים, באשר המבחן היחיד אצל רשם המקרקעין הוא – "על שם מי רשומה הדירה?" רק לפני מספר שבועות קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין רימה טאהא כי: "במצב דברים זה יש לקבוע שהנכס, הרשום בשמו של המשיב לבדו, הינו קניינו הבלעדי, ועל כן אין לקבל את טענת המבקשת לבעלות במחצית הזכויות בנכס"; כך התיר לבנק לממש משכנתא שרשם הבעל לטובת בנק מבלי ששיתף בעניין זה את אשתו.

מה אם כך מפריע לבן/בת זוג להבריח רכוש שלפי החוק מהווה רכוש משותף או רכוש בר איזון?

מן המפורסמות הוא, שאין במדיניותה של משטרת ישראל לקבל תלונות מבן/בת זוג על הברחת רכוש וגניבתו על ידי בן/בת הזוג.

למי יפנה הצד הנגזל ומי אמור להושיעו? הכתובת הנכונה והיחידה היא בית המשפט לענייני משפחה, אשר עמוס בלאו הכי בתיקים רבים וקשה לו להתפנות לתיק אחד שיגזול את מירב זמנו.

הצורך בפיקוח בתי המשפט לשם מניעת הברחת רכוש

קיימות עשרות דרכים בהם נתקלנו ואשר הפכו "שימושיות" למבריחים. ככל שייחשפו שיטות ההברחה כך יקל הדבר על המערכת לעמוד בפרץ. אין הדבר אומר שכל בן זוג הופך להיות לחשוד מידי , אך יש מקום לאפשר את בדיקת הרכוש מיד לאחר הגשת ההליך, כדי שלא יווצרו "עובדות חדשות", הגם שלעתים פעולות ההברחה כבר התחילו זמן רב לפני כן. הבדיקה חייבת להיות בפיקוח בית המשפט כי אם לא כן כל ההליך יהפוך להיות גרוטסקה.

שיטות ההברחה הופכות להיות מתוחכמות יותר ככול שכמות הכסף בידי הציבור גדל ולכן אנו עדים להתפתחות ההערמה על החוק מאז קיום השיטות הקלאסיות של הסתרה פיזית של ההון בין בהסתרה בכספת, בין אצל אחד מבני המשפחה ובין בחשבון נאמנות ועד לתחכום ברמה הגבוהה ביותר של העלמה באמצעות שירשורי חברות , חברות עמומות בעלים , חברות אוף שור וחברות נאמנות בחו"ל וכיו"ב.

הליכי גישור בגירושין- האמנם שכרם בצידם?

אשר להצעת החוק בנושא הגישור, מתעוררת כיום בקורת ההולכת וגדלה כלפי מגשרים ש"הצלחתם" נקבעת לפי מהירות הגישור ולעתים, אם לא תמיד, הצד "המוותר" הוא גם הצד החלש והעני יותר. הצד ה"מקופח" בויכוח הוא הצד הנלחץ יותר והוא זה אשר "מזמין", בדרך כלל, לחץ גדול יותר.

נסיון רב שנים מלמד, כי דרוש שיקול דעת וייעוץ משפטי נפרד לאדם ההולך לקראת הסכם גירושין. כל חייו של האדם תלויים בתוצאת הסכם זה. הליך השגת ההסכם נתון בנסיבות כאוטיות: גילוי בגידה , גילוי גניבה על ידי בן הזוג, אלימות קשה, התעללות מתמשכת וכיו"ב. אין ספק, שאחד מבני הזוג נחלש מאד נפשית וגופנית והוא נתון להשפעה קלה ואף לסחיטה של ממש. קשה מאד לאיש "אמצע" middle man כמו מגשר לייעץ לאחר מבני הזוג, ובוודאי שהוא לא יכול לאמוד את צרכיו מחד ואת סיכוייו להצליח בתביעותיו הכספיות. יש לזכור כי כל השתהות בתהליך הגישור בעצם עלול לגרום ל"אי הצלחתו": הפיתוי של המגשר ללחוץ על הצד החלש בסכסוך הוא גדול בהרבה מאשר לייעץ לאותו צד שיפנה לפרקליט מטעמו ויתחיל בהליך משפטי בו יקבל את זכויותיו הלגיטימיות.

הפגיעה האפשרית במתדיינים בעקבות כפיית הליך גישור

לגישתנו, זכות הייצוג תפגע אם מתדיינים יחוייבו לפנות להליך "לשכות הסיוע" מבלי לקבל ייצוג וייעוץ הולם. תפקיד זה של לשכות הסיוע הוא חדש יחסית ומידת תרומתו עדיין נלמדת בפרקטיקה. יתר על כן, אין חולק כי העובדות הסוציאליות בלשכות הסיוע הן חסרות ידע משפטי ועלולות לגרום לאחד המתדיינים נזק גדול ביותר עקב "ייעוץ משפטי" קלוקל ולא מקצועי.

הנזק שעלול להיגרם לבעל דין החותם על מה שמכונה "הסכם מסדרון", שהוא הסכם הנחתם בלחץ ההליך המשפטי במסדרונות בית המשפט, קטן בהרבה מנזק של הסכם שנחתם במסגרת גישור חפוז.

שעה שהמתדיין בבית המשפט למד כבר את זכויותיו ולפחות יודע על מה ויתר, הרי שלצד שחותם על הסכם במסגרת הליך גישור, אין עדיין מושג על זכויותיו והוא עלול לאבד כל שיש לו במהירות הבזק , כשחותמת בית המשפט תמנע ממנו לעשות דבר לאחר מכן.

יש להבין, כי כל "מוותר" או "מוותרת" על רכוש המגיע להם, יפלו בשלב כזה או אחר על כתפי הציבור כנתמכים. המדינה "תרוויח" אולי בהצעת החוק סיום מהיר ומזורז של תיקים אך תפסיד כספים רבים שישולמו לנזקקים; מציעי החוק החדש אמורים לתת את הדעת למצבים אלה ולהתמודד עמם בראי המציאות העכשווית.


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

בג"צ 1000/92, חוה בבלי נגד בית הדין הרבני הגדול- ירושלים

ה.פ. 172/06 רימה טאהא נגד בנק לאומי לישראל בע"מ


* עו"ד זאב ולנר הוא העורך הראשי של אתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.PsakDin.co.il. עו"ד ולנר עומד בראש משרד זאב ולנר ושות' עורכי דין

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ