חוק מינהל מקרקעי ישראל וחופש המידע

חוק חופש המידע קובע מהם הנתונים הניתנים לחשיפה לידיעת הצבור בידי רשות ציבורית. הוראות החוק קובעות כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. בנוסף מפרטות ההוראות בעיקר מהם הנתונים שאינם ניתנים לחשיפה ומפרשנות הלאו נמצאנו למדים על ההן.

בעניין מידע ומינהל מקרקעי ישראל דן סעיף 4 ט"ו לחוק מינהל מקרקעי ישראל. הוראות סעיף זה קובעות כי המינהל ינהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור. תכולת מאגר המידע בלשון החוק: "התקשרויות חוזיות של המינהל לגבי מקרקעין שבניהולו, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין". לא קיימות בחוק מינהל מקרקעי ישראל הוראות נוספות באשר למידע הנאסף בגוף זה מתוקף עיסוקו היומיומי בניהול קרקעות המדינה ובאשר לחשיפתו כן או לא בפני הצבור.

מינהל מקרקעי ישראל מתחזק בימים אלו אתר באינטרנט הכולל מחד מידע נרחב על פעילות המינהל עצמו כמו החלטות המתקבלות במועצת המינהל ונהלי המינהל ומאידך נתונים הנוגעים לקרקעות ספציפיות, למכרזי מינהל כולל הצעות זוכות ומפסידות במכרזים ושמות הגופים או הפרטיים העומדים מאחורי כל הצעה.

נדונה בפני בי"מ עליון בקשת המשיב, אמיר לירן, לעיין בחוזה שנכרת ביןבע"א 6576/01 המערערת - החברה לייזום מיסודה של סי. פי. אם בע"מ לבין מינהל מקרקעי ישראל לתכנון קרקע של המינהל בראש העין. החוזה כולל גם אופציה לרכישת זכויות בקרקע המתוכננת. כבוד השופט מצא בפסק הדין מצטט את פרופ' זאב סגל הקובע במאמרו כי תכליתו של חוק חופש המידע היא להנהיג בישראל את מהפכת השקיפות באשר לפעולת הרשות הציבורית וכי ייחוד החוק הוא בהכרת הזכות לקבל מידע בעל אופי כללי מרשות ציבורית, כאשר המבקש אינו חייב לציין את הטעם לבקשתו.

בפסיקתו קובע כבוד השופט חד משמעית כי המידע שנתבקש ע"י המשיב הוא מידע בעל אופי ציבורי מובהק וזכאי הציבור וכל אחד מיחידיו לדעת מהם תנאי ההתקשרות וכיצד הללו מבוצעים. המידע המצוי בידי הרשות הציבורית הינו קניינו של הציבור וגוף עסקי המתקשר עם רשות ציבורית רואים אותו כיודע ומסכים כי המידע הכרוך בהתקשרותו פתוח לעיונו של הצבור. בעניין המניעים לבקשת המשיב באשר לחשיפת המידע נקבע כי למעשה אינם רלוונטיים. העובדה שצד שלישי מתנגד לחשיפת המידע אינה מהווה טעם מספיק לדחיית הבקשה לחשיפת המידע.

בעידן המידע בו אנו חיים ופועלים ולאור הפסיקה הקובעת חד משמעית כי המידע הינו קניינו של הציבור, לאור החוק והיישום הנוכחי של המינהל בחשיפת מידע באמצעות האתר באינטרנט, זה המקום לפנות לראשי המינהל בבקשה להרחיב היריעה ולהרחיב את תכולת הנתונים המפורסמת על ידו. פרסום נתונים נוספים כמו חוזים הכוללים אופציות לרכישת קרקעות, יקלו על הציבור בחיפוש אחר מידע בכל אשר קשור לעסקאות בענף הנדל"ן. מבחינה תפעולית קשה ומכביד יהיה לחשוף עסקאות שנחתמו בעבר אולם עסקאות נוכחיות שאת המסמכים המלווים אותן ממילא מכינים באמצעות מחשב )כך נוח לי לחשוב( ואת נתוניהן מזינים למחשב אין שום סיבה שלא לחשוף נתוניהן בפני הצבור.

ומי יודע אם אכן קניינו של הציבור הינו המידע המצוי בידי רשות ציבורית אולי ניתן לחשוב גם על הרחבת היריעה מעבר לפרסום חוזים כמו פרסום שומותיו של השמאי הממשלתי בקרב הצבור.

* נעמי ספיר הינה כלכלנית ושמאית מקרקעין.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.