חוק איסור לשון הרע חל גם על כתבות באתר אינטרנט

שופטת בימ"ש השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא, דחתה היום את בקשת העיתון "גלובס" למחוק את הקובלנה הפלילית שהוגשה כנגדו וכנגד עורך העיתון חגי סגל ועורך מדור הנדל"ן משה ליכטמן על ידי שאול ויסמן, בגין כתבה שפורסמה בו בסוף 1999.

"גלובס" ביקש למחוק את הקובלנה בהתייחס לפרסום הכתבה באינטרנט, בטענה כי אתר אינטרנט אינו "אמצעי תקשורת" כהגדרתו לחוק איסור לשון הרע, ואינו נכלל בהגדרות פקודת העיתונות.

עוד טען "גלובס" כי יש למחוק את הקובלנה ככל שהיא מתייחסת לעורך העיתון, בטענה כי אין לו אחריות פלילית בגין הדברים שפורסמו בכתבה, שכן הוא כעורך אינו יכול לקרוא את כל הכתבות המתפרסמות בעיתון. לחילופין טען "גלובס" כי במידה ומוטלת עליו אחריות הרי זו "אחריות מינסטריאלית" בלבד.

הקובל טען כי אין להבדיל בין פרסום בעיתון לבין פרסום באתר האינטרנט שלו, ומדובר למעשה בפרסום כתבה בשני ערוצי תקשורת של העיתון. עוד טען הקובל כי יש לתת לחוק פרשנות התואמת את תכליתו, ולראות בפרסום באינטרנט כמו פרסום בעיתון או בטלוויזיה, וכדרך נוספת להפצת עיתון.

השופטת מנתחת את הוראות הסעיפים בחוק איסור לשון הרע ופקודת העיתונות וקובעת כי מושגי החוק הם מושגים דינמיים ובגדר "רעיון חי ומתפתח", וקובעת כי הגבלת איסור פרסום בהתאם לחוק איסור לשון הרע רק לאמצעים המוזכרים בחוק והתעלמות מחידושי הטכנולוגיה מהווה פירוש מצומצם ובלתי ראוי הפוגע במטרות המחוקק, הגם שבהליך פלילי עסקינן.

בכך קובעת השופטת כי למעשה הפרסום באינטרנט אינו אלא דרך הפצה נוספת לפרסומו של העיתון, וחוק איסור לשון הרע חל על פרסום זה.

לעניין תפקידו של עורך העיתון, קובעת השופטת כי מדובר בהליך מקדמי, וביהמ"ש לא מכריע בו בהיקף אחריות הנאשמים. אך גם "אחריות מינסטריאלית" הינה אחריות פלילית, וכי תפקידו של עורך לבדוק את הכתבות המתפרסמות בעיתון ואינו יכול להתנער מאחריותו בטענה כי לא ידע על תוכן הכתבה.

ק"פ 000145/01 שאול וייסמן נ' חגי גולן ואח'

באדיבות www.TheMarker.com

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.