לפסק הדין בעניין סנדק נ' עיריית ירושלים
תושב אמריקאי שהגיע לביקור בארץ, קיבל דו"ח חנייה מעיריית ירושלים, ובנו ששלח לעירייה מכתב בקשה לביטול הדו"ח, הופתע לגלות כי הדו"ח הוסב על שמו, ומאוחר יותר חשבונו עוקל בגין אי תשלום הדו"ח. בית המשפט חייב את העירייה לפצותו ב 2,000 שקלים.
במהלך ביקור אביו של התובע שהינו תושב אמריקאי בארץ, שכר האב רכב מחברת אוויס, ולאחר שהחנה את הרכב במקום חנייה לנכים, קיבל דו"ח חנייה מעיריית ירושלים. האב, שכאמור אינו מתגורר בארץ, ביקש מהתובע לשלוח בקשה לביטול הדו"ח בטענה כי הוא נכה ובעל תג חנייה אמריקאי, וסבר שדי בכך, ובנוסף טען האב כי פקח עירייה אישר לו כי הוא זכאי לחנות במקום חנייה לנכים.
התובע טען, כי בבקשה לביטול הדו"ח ששלח לעירייה, צירף את כתובתו שלו בארץ ומספר הפלאפון שלו לבירורים, אך העירייה דחתה את בקשתו, והוא הופתע לגלות כי הדו"ח הוסב על שמו ללא ידיעתו או הסכמתו. לטענת התובע, הוא פנה לעירייה והסביר כי לא הוא שעבר את העבירה, אולם נציגת העירייה מסרה לו כי חברת אוויס היא זו שמסרה את שמו, אך סירבה לבקשתו לקיים שיחת וועידה עם אוויס, ובסופו של דבר אף ניתקה את השיחה.
התובע טען, כי קיבל התראה נוספת בעניין תשלום הדו"ח ובסופו של דבר אף הטילה העירייה עיקול על חשבונו, והוא נאלץ לשלם 160 שקלים בגין הדו"ח כולל דמי פיגור. בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, דרש האיש פיצוי של 3,000 שקלים בגין עגמת הנפש שנגרמה לו והחזר הסכום ששילם עבור הדו"ח.
העירייה טענה כי הדו"ח הוסב על שם התובע בהתאם לפרטים שהיו מצוינים במכתב הבקשה לביטול הדו"ח, כשלטענתה הואיל והבקשה נכתבה בלשון רבים לא מן הנמנע כי הוא זה שנהג ברכב. עוד טענה, כי התובע יכול היה לדרוש את ביטול הקנס, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.
הסבת הדו"ח - התרשלות
השופט אברהם טננבוים קיבל כאמור את התביעה, לאחר שקבע כי העירייה התרשלה בכך שהסבה את הדו"ח על שם התובע ללא הסכמתו, וכי גם אם סברה כי הוא זה שנהג ברכב, היה עליה לברר זאת בחברת אוויס או עם התובע עצמו, ולא להסב את הדו"ח באופן אוטומטי.
"לא ברור לי מאין שאבה העירייה את הסמכות להסבת הדו"ח מבלי שביקשו זאת ממנה?. כלום יעלה על הדעת, כי עו"ד הפונה בשם מרשו בבקשה לביטול דו"ח לעירייה, זו תחליט להסב את הדו"ח על שמו של העו"ד?" תהה השופט, והוסיף כי התנהגותה של העירייה והתעקשותה גם במהלך הדיון בבית המשפט כי הסבת הדו"ח נעשתה כדין, אינה מכובדת.
לעניין הפיצוי נקבע, כי אין ספק כי התובע אשר כל 'חטאו' היה ניסיונו לעזור לאביו לבטל את הדו"ח, זכאי לפיצוי, אך מאידך יש להתחשב בכך שהתובע לא המשיך בפעולותיו בנושא גם לאחר שהתברר כי ההסבה בעינה עומדת, ובנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה כי יש בחיוב העירייה פגיעה מסוימת בציבור המממן את העירייה. בנסיבות אלו, כך נפסק, יש לחייב את העירייה לפצות את התובע ב 2,000 שקלים עבור כל נזקיו כולל הוצאות משפט.
לפסק הדין בעניין סנדק נ' עיריית ירושלים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.