בני זוג קיבלו דירה חדשה בלי דלת, חלון ולוח חשמל וסירבו להיכנס עד להשלמת הבנייה. בית המשפט קיבל את טענתם כי במצב כזה החברה איחרה במסירת הדירה והייתה אמורה לעדכן בהתאם את לו"ז התשלומים.
השופטת הדסה אסיף מבית משפט השלום בחדרה חייבה לאחרונה את חברת הבנייה "אמירי זכרון יעקב" לשלם פיצויים של כ-92 אלף שקל על מסירת דירה באיחור של ארבעה חודשים בשל ליקויי בנייה ורטיבות קשה, הפסד דמי שכירות, גביית ריבית מיותרת מהרוכשים והפרת הסכם המכר.
בני זוג רכשו מחברת הבנייה דירה בבניין חדש שהקימה בזכרון יעקב. מועד המסירה היה אמור להיות ביוני 2014 אך בפועל הרוכשים נכנסו לדירה יותר מ-9 חודשים לאחר מכן, לטענתם משום שהדירה לא הייתה מוכנה וראויה למגורים.
כך למשל, בתחילה היו חסרים בה דלת, לוח חשמל וחלון. לאחר שליקויים אלה תוקנו התגלו בדירה סימני רטיבות ועובש קשים שהצריכו עבודות רציניות עם מכונות ייבוש. לאורך כל התקופה הזו הייתה למעשה הדירה אתר בנייה ואי אפשר היה להשתמש בה או להשכיר אותה.
בתביעה שהגישו נגד החברה בשנה שעברה הם טענו ביקשו פיצויים על האיחור במסירה, עגמת הנפש שנגרמה להם והחזר של יותר מ-40 אלף שקל שהם נאלצו לשלם לה כדי לקבל את המפתחות לדירה, ונגבו מהם שלא בצדק על איחור בתשלום אף שלא איחרו.
מנגד הנתבעת טענה כי הייתה רשאית למסור את הדירה באיחור משתי סיבות. האחת, סעיף "גרייס" בהסכם שאפשר לה דחייה של חודשיים. השנייה, מבצע "צוק איתן" שבעקבותיו ספקים רבים לא יכלו להעביר לה ציוד. את יתר הטענות הנתבעת הכחישה וטענה כי לתובעים לא מגיעים פיצויים נוספים.
הייתה צריכה להתנצל
השופטת הדסה אסיף קיבלה את טענת החברה בנוגע ל"צוק איתן". מכתבים של שישה ספקים שכנעו אותה כי המבצע אכן גרם לעיכוב של כשלושה חודשים בהשלמת הדירה.
מכאן שמועד המסירה היה אמור להיות בנובמבר 2014 (בהתחשב גם בתקופת הגרייס). בפועל, התובעים קיבלו אותה רק במרץ 2015 ולכן יש עיכוב של ארבעה חודשים שעליו הם זכאים לפיצוי בשיעור של פי 1.5 משיעור דמי השכירות, בהתאם לחוק המכר.
בהמשך השופטת קיבלה את טענת התובעים כי גם לאחר מסירת הדירה הייתה בה בעיית רטיבות קשה שלא אפשרה לתובעים לגור בדירה או להשכיר אותה במשך 5 חודשים. לפיכך הנתבעת חויבה גם בפיצויים על הפסד דמי השכירות בחודשים אלה.
בנוסף השופטת קיבלה את טענת הרוכשים לגבי הריבית. השופטת ציינה כי הנתבעת חישבה את מועדי התשלום לפי מועד המסירה המקורי אבל זה לא מתקבל על הדעת.
"לא יעלה על הדעת שלמונח 'מועד המסירה' תהיה משמעות אחת לצורך השאלה אם וכמה הנתבעת איחרה במסירת הדירה לתובעים, ומשמעות שונה לצורך השאלה מתי היה על התובעים לשלם את התשלומים לפי ההסכם", קבעה.
לפיכך השופטת קבעה כי ביחס למועד המסירה בפועל התובעים עמדו בלוח הזמנים של התשלומים וזכאים לקבל חזרה את כספי הריבית.
עוד נקבע כי התובעים זכאים לפיצויים על עגמת נפש בין היתר לנוכח התנהלות החברה, שבמקום להתנצל על הליקויים והעיכובים עוד גבתה מהתובעים ריבית ללא הצדקה.
בסופו של דבר התובעים זכו בפיצויים של כ-92 אלף שקל בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 11,700 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד איתי חשאי
- ב"כ הנתבעת: גבי לוריה, עו"ד מקרקעין
עו"ד חן רואימי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין