- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
התקבלה תביעת רשלנות נגד רופא שהחדיר לגוף אישה הרה התקן למניעת הריון
לפסק הדין בעניין י.ק נגד ד"ר מרק זרח
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית נגד רופא אשר החדיר התקן תוך רחמי למניעת הריון לגופה של התובעת כאשר הייתה מצויה בהריון, ובעקבות זאת הפסיקה את הריונה. הרופא וקופת חולים מאוחדת חויבו לשלם לתובעת פיצוי של 108,000 שקלים.
התובעת, אשר ביקרה אצל הנתבע כעשרה חודשים לאחר שילדה את ילדה הרביעי, ביקשה ממנו כי יתקין ברחמה התקן תוך רחמי כאמצעי מניעה. לטענתה, בעת הביקור חששה כי היא בהריון בשל איחור בווסת, ואף העלתה חששות אלו לפני הנתבע, אשר ערך לה בדיקת PAP והזמינה לביצוע החדרת ההתקן כעבור יומיים, אולם לא ביצע בדיקה וגינאלית או אולטרא סאונד.
לטענת התובעת, סברה כי בוצעה גם בדיקה וגינאלית וכי נבדקה האפשרות כי היא הרה. מספר שבועות לאחר מכן, גילתה התובעת כי היא בהריון. לטעתה, כאשר שבה לרופא, אמר לה זה, כי ניתן להמשיך בהריון עם ההתקן, אך לאחר שהבינה כי יש דעות הסוברות כי הריון עם התקן מסוכן לאם ולעובר, ביקשה להפסיק את ההריון, וכך היה.
לטענת התובעת, למרות שלא רצתה להיכנס להריון, לו הייתה יודעת שהיא בהריון בטרם הוחדר ההתקן לגופה, לא הייתה פועלת להפסקתו.
הנתבעים טענו, כי התובעת נכנסה להריון בלתי מתוכנן וביקשה להפסיקו, למרות שנאמר לה כי הדבר אינו הכרחי מבחינת קיומו של ההתקן, וכי נאמר לתובעת כי ניתן להוציא את ההתקן ולהמשיך בהריון ללא כל סיבוך.
סגן הנשיאה השופט כרמי מוסק קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי הרופא התרשל בכך שלא וידא לפני החדרת ההתקן כי התובעת אינה בהריון, ולא שלחה לבצע בדיקות דם למרות שיידעה אותו על האיחור בוסת. עוד נקבע, כי הרופא התרשל גם בכך שלא החתים את התובעת על טופס "הסכמה מדעת" לפני שהתקין ברחמה את ההתקן.
בנוסף, קיבל השופט את גרסתה של התובעת כי לא נמסר לה מידע בנוגע לאפשרות של הוצאת ההתקן והמשך ההריון, ולפיכך קיים קשר סיבתי בין הפסקת ההריון להתרשלותו של הרופא.
נפסק, כי התובעת זכאית לפיצוי של 100,000 ש"ח בגין הכאב והסבל שנגרמו לה, וזאת בהתחשב מחד בקושי הנפשי והמוסרי שבהפסקת הריון, ומאידך בעובדה כי התובעת לא רצתה מלכתחילה להיכנס להריון, ולשם כך פנתה לנתבע.
עוד נפסק כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת הזולת.
לפסק הדין בעניין י.ק נגד ד"ר מרק זרח
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
