- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
השנה הפסח אצל האם: מצוות "והגדת לבנך" לא מחייבת לחגוג עם האב
חרף העובדה שלפי הסדרי השהות הילדים אמורים לחגוג אצל האם קבע בית הדין הרבני האזורי כי גם השנה הם יקיימו את ליל הסדר אצל אביהם משום שמדובר במצוות עשה. בית הדין הגדול ביטל את ההחלטה.
אם שלאורך כל השנה טורחת בגידול ילדיה לא צריכה כל שנה לשבת גלמודה ובודדה בליל הסדר. כך קבעו לאחרונה דייני בית הדין הרבני הגדול בפסק דין שקיבל את ערעור האם על קביעת בית הדין האזורי כי הילדים יחגגו את ערב חג הפסח אצל אביהם, אף שבשנה שעברה חגגו עמו.
לפי הסדרי השהות שנקבעו בין ההורים הגרושים הוסכם כי הילדים יחגגו עם כל אחד מהם מחצית מהחגים ולסירוגין. מכאן, שאם בשנה שעברה חגגו הילדים את ליל הסדר אצל אביהם השנה הם אמורים לחגוג עם אמם. אלא שבית הדין הרבני האזורי שינה את ההסכמה הזו כשקבע כי הילדים מחויבים להיות אצל אביהם בערב חג הפסח משום שהאב מחויב ב"מצווה מדאורייתא של 'והגדת לבנך".
על החלטה זו הגישה האם ערעור לבית הדין הגדול, וביקשה לקבוע שהילדים יהיו איתה בהתאם להסדרי השהות המוסכמים.
הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז קיבלו את הערעור והודיעו לאב כי השנה יצטרך לוותר על הילדים בערב החג.
שמחת האם גוברת
הדיין איגרא בחן את דעותיהם השונות של פוסקי ההלכה בשאלת אופי המצווה של סיפור יציאת מצרים: האם מדובר במצוות עשה ואם כן, האם היא מוטלת על האב או שאפשר למלא אותה בידי שליח, והאם המצווה מחייבת את האב לספר רק לבנו או שמא אפשר לקיים את המצווה באמצעות העברת הסיפור לאנשים אחרים באופן כללי.
הדיין ציין כי אמנם היו מחלוקות בין הפוסקים אולם גם אלה שסברו כי מדובר במצווה עצמאית המוטלת על האב בלבד, הסכימו שאפשר לקיים אותה באמצעות שליח, כך שאבי האם יוכל לקיים את המצווה בשם האב, מה גם שהיא ממילא מתקיימת על ידי מורי הילדים המגוללים בפניהם מדי שנה את סיפור ההגדה.
עוד צוין כי רוב הפוסקים סבורים שלא חייבים לקיים את המצווה באמצעות סיפור ההגדה לילדים ואפשר עדיין למלא אותה באמצעות העברת הדברים לאישה, לחבר או לכל אדם אחר.
מכל מקום הדיינים הבהירו כי מצוות "והגדת לבנך" לא יכולה להיות הסיבה שבגינה הילדים יהיו בכל ליל סדר מדי שנה אצל האב ויותירו את אמם – שטורחת כל השנה בגידולם ובחינוכם – גלמודה ובודדה.
במילים אחרות נקבע כי האם זכאית לשמוח עם ילדיה בחג וזכותה זו גוברת על רצון האב לקיים את המצווה בדקדוק.
משכך נקבע כי "הילדים יהיו אצל האם השנה בליל הסדר, ובכל שנה מכאן ולהבא בסבב – פעם אצל האב ופעל אצל האב. מצוות 'והגדת לבנך' אינה סיבה לשינוי סדר זה או לקביעה שבכל שנה בליל הסדר יהיו הילדים אצל האב".
- ב"כ האם: עו"ד יאיר שופל וטו"ר משה מיטלמן
- ב"כ האב: טו"ר עזריאל ליפל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
