אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> השלכותיה של הבחירה להמיר אישום בכופר כסף

השלכותיה של הבחירה להמיר אישום בכופר כסף

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עדי נויוביץ, משפטנית | תאריך פרסום : 22/08/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא:

סעיף 221 לפקודת מס הכנסה קובע: "אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 220-215, רשאי המנהל, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן- ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה עצור עליה- ישוחרר".

לאור לשון הסעיף, לא אחת עולה השאלה- מה היא התוצאה הנובעת מבחירתו של נישום לבחור בתשלום כופר במקום להתנהל בהליך פלילי? כלומר, נשאלת השאלה -האם העובדה שהנישום בחר בתשלום כופר הינה כהודאה באשמה שבעקבותיה מוטל הכופר כסנקציה עונשית פלילית? האם יש לראות את הנישום כמי שהודה בעבירה, הורשע בגינה ותשלום הכופר הוא הסנקציה ו/או הענישה הפלילית אשר מוטלת עליו?

התשובה לשאלה זו מעולם לא הוכרעה בפסיקה והדעות לגביה חלוקות בקרב משפטנים, שופטים סנגורים ותובעים.

סקירת הפסיקה

יש שיגידו, כי העובדה שהחוק פותח במילים "אדם שעבר עבירה" מצביע על כך שבחירה בכופר היא כמו הודאה באשמה, ועל כן תשלום הכופר הוא כמו הודאה לצורך ההליך השומתי.

מנגד, קובע החוק כי כל הליך פלילי אשר נפתח כנגד משלם הכופר ייפסק- מכאן שלא ניתן לראות באותו נישום כמי שהודה בפועל ונמצא אשם, שכן לא התנהל הליך פלילי כנגדו. (כמו כן, לצד טיעון זה יש שיוסיפו, כי הליכים משפטיים הם מאוד יקרים ועשויים לקחת שנים ולכן לעיתים יעדיף נישום לחסוך מעצמו את עינויי הדין ולשלם כופר כסף).

בבג"צ 361/76 נקבעה המוסכמה כי "הליך הכופר נועד להוות תחליף להליך הפלילי".

בעמ"ה (חיפה) 28/95 צויין, "כי בנסיבות מסוימות אפשר ותשלום הכופר ייחשב משום הודאה בביצוע עבירה וכן כי הוא עשוי להוות ראיה מנהלית לצורך קביעת שומה ע"י פקיד השומה....."; כמו כן, בעמ"ה (באר-שבע) 505/99 נאמר, כי "... ובמידה והוא יורשע (הנישום) בעבירת מס נוספת, עלול תשלום הכופר להוות שיקול בטיעוני התביעה להחמרה בעונש".

מהאמור לעיל ניתן להבין, כי בנסיבות מסוימות ניתן לראות בתשלום הכופר הודאה באשמה. יתרה מכך, המקרים הנ"ל ניתנו כדוגמאות, והפסיקה כמו גם החוק נמנעו מלתת רשימה סגורה של מצבים בהם תשלום הכופר יתפרש כהודאה.

יצויין מנגד כי  ב- עעם398/07 נקבע, כי "אין מחלוקת כי למרות אופיו העונשי של הליך הכופר, תשלום הכופר אינו מהווה הרשעה פלילית ומשכך, בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי, הוא גם אינו נרשם במרשם הפלילי. (ההדגשות אינן במקור).

יחד עם זאת, נקבע בפרשה, כי על רשות המיסים לפרסם את שמות הנישומים אשר בחרו בדרך של תשלום כופר[1].

כלומר, למרות שהנישומים לא נמצאו אשמים, ולמרות שהדבר עשוי לפגוע בזכותם לפרטיות ובזכותם לשם טוב נקבע כי בדומה למי שהורשע והודה בפועל, תחת עיקרון חופש המידע יש לפרסם את שמו בדומה למי שהורשע בפועל.

בנוסף, גם ב- עמ"ה 28/95 צויין, כי "מתן כופר אין פרושו הרשעה פלילית למרות הדיבר "אדם שעבר עבירה".

בספרו "עבירות מס ועבירות הלבנת הון" מציין גיורא עמיר שלוש משמעויות של תשלום כופר:

  1. תשלום הכופר אינו מעביר את העבירה מן העולם ואינו מוחק את המעשה או המחדל שבגינו נפתחה החקירה או החלו ההליכים הפלילים.
  2. תשלום הכופר שייך להיסטוריה הפיסקלית של המשלם. בבוא השעה למשל כאשר יסתבך בביצוע עבירת מס נוספת, יעמוד לו תשלום הכופר לרועץ בשיקוליה של התביעה האם להגיש כתב אישום או להטיל על הנאשם קנס מנהלי.
  3. לתשלום הכופר גם משמעות אזרחית. סכום הכופר אינו הוצאה הראויה לניכוי ולכן מצטרפת היא להוצאות המחייה של המשלם כאילו הייתה תשלום מס ובבוא יום השוואת הצהרת ההון לשם בדיקת סבירות דוחותיו על הכנסתו, בהכרח יופיע סכום הכופר ששולם כמקטין את ההכנסה הפנוייה ליצירת נכסים.

לסיכום

הדעות בעולם המשפט בנוגע לשאלה האם תשלום כופר מהווה הודאה באשמה חלוקות כאמור. מהפסיקה עולה, שגם שופטים אשר מצדדים בדעה כי מדובר בהודאה באשמה נמנעים מלציין זאת במילים ברורות ומפורשות.

יחד עם זאת, יש לשים לב, כי הפסיקה מתייחסת מפורשות לאקט של תשלום הכופר כהודאה אזרחית. בנוסף, לצורך ההליך השומתי- תשלום הכופר הוא ללא ספק הודאה!

יודגש, כי למרות האמור, ההודאה היא לעניין ביצוע העבירה ולא הודאה בסכומים המיוחסים לנישום במסגרת ההליך. על כן, תמיד עומדת בפני הנישום האפשרות לתקוף שומתית את הסכומים אשר מיוחסים לו.

לפסקי הדין והחוקים המאוזכרים במאמר:


* הכותבים הינם שותפים ועמיתים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי.

דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי הוא משרד עורכי-דין דינמי ומשגשג המתמחה בדיני מיסוי וכן במשפט אזרחי, משפט מסחרי ונושאי נדל"ן. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-30 משפטנים, הכוללים 7 שותפים, בנוסף לצוות העמיתים, צוות המומחים (רו"ח, יועץ פנסיוני ועוד) והצוות האדמיניסטרטיבי.".

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1] יצויין, כי הייתה זו דווקא עמדתה של רשות המיסים כי אין לחייב לפרסם את שמות הנישומים שכן אלו לא הורשעו אלא רק נחשדו במעשה.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ