בימ"ש השלום בחדרה קיבל את תביעתה של בעלת דירה שסבלה קשות משוכרים שלא שילמו לה שכירות ואף לא נתנו לה להיכנס לדירה. השופט: "התובעת סבלה די מהתנהלותם, ואין מקום לדחות את הקץ".
השופט יניב הלר מבימ"ש השלום בחדרה קיבל את תביעתה של בעלת דירה לפינוי שוכרים שעשו דין לעצמם ולא שילמו שכירות וחשבונות. לאורך פסק דינו השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלותם שהובילה את התובעת למצב שבו נאלצה לגור עם אמה.
בנובמבר שנה שעברה הצדדים חתמו על הסכם שכירות. כשלושה חודשים לאחר החתימה, לא שולמו דמי שכירות. בעקבות זאת הגישה בעלת הדירה תביעה לפינוי השוכרים מהדירה.
התובעת טענה באמצעות עוה"ד אירית ג'ולי שר, כי העובדה שדמי השכירות לא שולמו, יחד עם אי תשלום חשבונות חשמל, ארנונה, מים וועד בית, מהווה הפרה יסודית של החוזה המחייבת בפינוי מיידי.
בנוסף נטען בין היתר כי הנתבעים מנעו ממנה להיכנס לנכס על מנת לבצע בדיקות ותיקונים במסגרת אחריותה.
הנתבעים, שיוצגו עו"ד עוה"ד אסף דגני, ביקשו מבית המשפט לפחות 90 יום שרק אחריהם יפנו את הדירה. הם טענו כי הדירה הוצגה להם כדירה חדשה מקבלן, אולם מאוחר יותר התגלה כי הדירה אינה ראויה למגורים כלל, ובפרט למגורים של משפחה צעירה בת חמש נפשות שאחד מהם ילד בעל צרכים מיוחדים.
כך למשל, הנתבעים טענו כי התגלו בעיות של רטיבות, נזילה ועובש, וכי הדירה שימשה בפועל אתר בנייה.
תירוץ להימנע מתשלום
"לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי עדותה של התובעת הייתה אמינה ביותר, ואף הוכח באופן ברור כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרות יסודיות. לעדויותיהם של הנתבעים ולטענותיהם לא אוכל ליתן אותה מידה של אמון ושכנוע", כתב השופט הלר, שדחה את טענות הנתבעים אחת אחרי השנייה.
בעיקרו של דבר, השופט לא השתכנע שהגורם להפסקת התשלום הוא מצבה של הדירה וציין שלא הוצגה אסמכתה כלשהי לכך שהדירה אינה ראויה למגורים. "התרשמותי היא כי מאחורי הטענות ללקויים לא עומד הרבה מעבר לתירוץ גרידא לשם הימנעות מתשלום השכירות", כתב.
כמו כן, השופט הסביר כי בכל מקרה לנתבעים אין כל היתר לקזז חיוב כלשהו ולהפסיק לשלם שכירות על דעת עצמם.
יתרה מכך, השופט הבהיר שטענת הנתבעים כי המצב בדירה היה בלתי נסבל סותרת את העובדה שהם לא עברו לדירה חלופית ואף מתעקשים שלא לפנות אותה.
כמו כן, השופט התרשם כי "הנתבעים לא שכנעו כלל כי אפשרו לתובעת לתקן המושכר, ולא הציגו כל ראיה לכך שעשו דבר על מנת להביא לתיקון הנזקים".
השופט אף הבהיר כי להתנהלות הנתבעים יש השלכה לא רק על קבלת התביעה אלא גם על מועד הפינוי, וציין כי "בכל הכבוד למצוקתם הנטענת של הנתבעים, נראה כי התובעת סבלה די מהתנהלותם, ואין מקום לדחות את הקץ עד אין קץ".
בסיכומו של דבר, השופט הורה להם לפנות את הדירה תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כ-7,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין