לפסק הדין בעניין יחיאלי נ' ליבנה
אדם שרכש דירה הגיש תביעה נגד המוכר בטענה כי הדירה הוצגה כבעלת חנייה מקורה המוצמדת אליה, בעוד שבפועל התברר כי לדירה מוצמדת חנייה אחרת שאינה מקורה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע - הקונה התרשל בכך שלא בחן את המסמכים שהומצאו לעיונו לפני הרכישה.
התובע שכר דירה בתל אביב, כאשר לטענתו הדירה הוצגה לו כדירה אליה מוצמדת חנייה מקורה המצויה בקומת המרתף של הבנין. כשלוש שנים לאחר מכן, רכש התובע את הדירה, כאשר לטענתו, במסגרת הסכם המכר נקבע כי הצמדות הדירה הן לפי הרשום בפנקס רישום המקרקעין, אך המוכר הציג לו מצג לפיו החנייה המוצמדת לדירה היא החנייה המקורה בה השתמש, ובנוסף להסכם המכר צורפו תשריטי קומת המחסן וקומת המרתף בו מצויה החניה המקורה ולא צורפו תשריטי קומת הקרקע בה קיימת בפועל החנייה המוצמדת לדירה, ואף בטופס הדיווח לשלטונות המס סומנה החניה כחניה מקורה.
התובע טען, כי במהלך השנים הוא עשה שימוש בחניה המקורה, אך כשנה וחצי לאחר הרכישה, ובעקבות מכירת דירה אחרת בבניין, התברר לו כי החנייה בה הוא משתמש מוצמדת למעשה לדירה שנמכרה, ואילו לדירתו מוצמדת חניה לא מקורה בקומת הקרקע של הבניין והוא נדרש להפסיק להשתמש בחנייה המקורה. בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, דרש האיש לחייב את המוכר לשלם לו 20,000 שקלים - ההפרש בין שווי החנייה המקורה לבין שווי החנייה המוצמדת לדירתו וכן לשפותו בגין הוצאות הגשת התביעה.
המוכר טען כי בכוונה לא רשם בהסכם המכר את מספר החניה ו/או תיאורה, אלא נקבע כי ההצמדות לדירה הינן לפי הרישום בפנקס רישום המקרקעין, עקב חוסר סדר ששרר בשאלת ההצמדות, ולכן היה על התובע או על עורך דינו לבדוק אילו הצמדות קיימות לפי הרישום בפועל. עוד טען, כי מבחינתו הסכם המכר הוא המסמך המהותי, והניח כי כל הטפסים הנלווים שצורפו אליו אינם סותרים את האמור בו, וכי לאחר שהתגלתה הטעות, הוא ניסה לסייע לתובע להסדיר את העניין טרם מכירת הדירה אליה צמודה החנייה בפועל, אך הדבר לא צלח.
לכל היותר טעות הדדית
השופטת לימור ביבי-ממן דחתה את התביעה. נקבע, כי אמנם התובע השתמש במשך זמן רב בחנייה המקורה, אך למרות זאת, סברתו כי חנייה זו שייכת לדירה שרכש, הינה לכל היותר טעות הדדית, ובשום מקרה הוא לא הוטעה ע"י המוכר.
זאת, מאחר ובהסכם המכר נקבע במפורש כי הצמדות לדירה הן בהתאם לקבוע בנסח הרישום של הדירה. השופטת דחתה את טענת התובע כי הנספחים להסכם מלמדים על כך שהוצג לו מצג לפיו לדירה צמודה החניה המקורה, לאחר שקבעה כי התשריטים שצורפו להסכם המכר מלמדים במפורש כי החניה המוצמדת לדירה אינה החניה המקורה, וכי לא הוכח כי האמור בטופס הדיווח לשלטונות המס מקורו במידע אשר נמסר על ידי המוכר.
"מן האמור נובע כי לא זו בלבד שלא התרשמתי כי התובע הוטעה על ידי הנתבע, אלא שהנני סבורה כי טעותו של התובע הינה פרי רשלנותו , אשר נבעה בין היתר מכך, שהתובע לא בחן המסמכים אשר הומצאו לעיונו אלא סמך על הנחתו הראשונית המוטעית בדבר זהות המוצמדים" כתבה השופטת.
לפיכך נקבע, כי גם אם טעה התובע, הרי שלא מדובר בטעות יסודית אשר לו היה יודע עליה מראש, לא היה רוכש את הדירה, ומשכך, הוא אינו זכאי לפיצוי. לאור דחיית התביעה, חויב התובע לשלם למוכר הוצאות משפט של 1,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין יחיאלי נ' ליבנה
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין