אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> הצרפתים באים: כללי ברירת הדין בענייני ירושה צרפת-ישראל

הצרפתים באים: כללי ברירת הדין בענייני ירושה צרפת-ישראל

מאת: עו"ד ליאן קהת | תאריך פרסום : 20/04/2016 12:24:00 | גרסת הדפסה
עו"ד ליאן קהת, צילום: אורי ישי

בשנים האחרונות גדל באופן דרמטי מספר העולים מצרפת לישראל וכן מספרם של תושבי חוץ צרפתים הרוכשים נכסים בישראל אך ממשיכים להתגורר בצרפת. בתי המשפט נדרשים יותר ויותר לסוגיות המתעוררות בענייני ירושה של עולים חדשים ושל תושבי חוץ אלה.

מהו הדין החל במקרה בו המוריש עבר להתגורר בישראל אך הותיר רכוש בצרפת או של מוריש תושב חוץ שרכש נכסים בישראל?

במאמר זה נבחן היבטים שונים של סוגיה זו. נבחן האם יחול על העיזבון הדין הצרפתי או הישראלי, והאם יש הבחנה בין מקרקעין למיטלטלין בהקשר זה. נברר בנוסף מה הדין במקרה של תושב חוץ צרפתי שהותיר נכסים בישראל.

לייעוץ בדיני ירושה:

פנו לעורך דין משפחה

לבית משפט בישראל סמכות לדון בירושה של אדם שמקום מושבו בעת מותו היה בישראל, או שהוא הותיר אחריו נכסים בישראל.

מהו מקום מושבו של אדם אשר מחלק את שגרת חייו בין שתי מדינות שונות? קביעה זו הופכת לעתים מורכבת בנסיבות החיים של העולם המודרני, המאפשרות ניידות קלה.

כך למשל, בעניין יריחו (ע"א מס' 4631/90) התעוררה מחלוקת האם מקום מושבו האחרון של המנוח היה בירושלים וחל בעניינו הדין הישראלי, או שמא ביריחו, שאז חל הדין המוסלמי והחוק הירדני. בית המשפט קיבל את העמדה כי המנוח התגורר בירושלים בשנים הקודמות לפטירתו, וכי היו סממנים נוספים ל"ישראליותו", כגון קבלת קצבה מהביטוח הלאומי. לפיכך בית המשפט החיל את הדין הישראלי, על אף שהמנוח קיבל טיפולים רפואיים בקופת חולים ביריחו, ובעבר התגורר בה.  

בבואם לבחון את שאלת תושבותו של עולה חדש כזה, בתי המשפט יישמו על הנתונים שהובאו בפניהם את מבחן "מירב הזיקות" כגון זמני השהייה בישראל, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים,  מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, ומטרת השהייה מחוץ לישראל.

ההבחנה בין מיטלטלין למקרקעין בדין הישראלי לעומת הצרפתי

חוק הירושה הישראלי אימץ את עקרון 'השיטה האחידה', המתייחסת באופן שווה לכלל עזבונו של המוריש, ללא אבחנה בין מקרקעין לבין מיטלטלין. לעומת זאת, צרפת, כמו גם מדינות אירופיות אחרות, קובעת כי לגבי מקרקעין הדין החל הוא דין המקום בו נמצאים המקרקעין (LEX SITUS).

כך למשל, כשמדובר בתושב חוץ צרפתי שהותיר מקרקעין בישראל, לכאורה חל הדין הצרפתי בהתאם לכלל "מקום המושב האחרון". עם זאת, מכיוון שהמקרקעין נמצאים בישראל, הדין הצרפתי מחיל עליהם את הדין הישראלי, ולכן בסופו של דבר החוק שיחול הוא הישראלי.

חופש הציווי בדין הישראלי לעומת הגבלת הזכות להוריש בדין הצרפתי

הדין הישראלי מאפשר חופש ציווי ואינו מגביל את המוריש, למעט החובה לשלם מזונות לילדים קטינים או מזונות לבן הזוג שנותר בחיים, במידה שאלו היו "סמוכים על שולחנו של הנפטר".

לעומת זאת, הדין הצרפתי מגן על חלקם של ילדי המוריש, ובמקרים בהם הוא לא הותיר ילדים או נכדים, גם על חלקו של בן/בת הזוג יורשים, ואלו מכונים heritier reservataire. החלק המוגן תלוי במספר הילדים שהותיר אחריו המוריש. את היתרה לאחר החלוקה ליורשים המוגנים —  קרי החלק הפנוי המכונה quotite disponible — רשאי המוריש להוריש כרצונו.

סוגיה זו התעוררה למשל בעניין כהנא (ע"א מס' 598/85) שעסק בצרפתי לשעבר שהפך לתושב ואזרח ישראלי. האיש נישא 7 פעמים והיו לו 27 ילדים, אך בצוואתו הוריש את כל רכושו לאשתו האחרונה, עמה חי 30 שנה. הילדים טענו כי על הרכוש בצרפת חל הדין הצרפתי וכי לא ניתן לפגוע בהם כיורשים מוגנים.

בית המשפט העליון דחה את הטענה והחיל את הדין הישראלי הן על רכושו בישראל והן על רכושו בצרפת, ולמעשה קיים את הצוואה במלואה, תוך הסתמכות על כלל "מקום המושב האחרון".

הסדר האיחוד האירופי 650/2012

הסדר האיחוד האירופי שנכנס לתוקף באוגוסט 2015 מאפשר למוריש להחיל על עזבונו חוקי מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, אם למוריש אזרחות של אותה מדינה.

הסדר כזה מאפשר למוריש צרפתי בעל אזרחות ישראלית לבחור את הדין הישראלי ולהחילו על עזבונו גם לגבי נכסים באירופה (למעט נכסים בדנמרק, בריטניה ואירלנד שלא הצטרפו להסדר זה).

בדרך זו ניתן לעקוף הוראות מגבילות בדין הצרפתי ולהחיל את הדין הישראלי על נכסים בצרפת. עם זאת, בהסדר צוין כי החלת הדין הישראלי צריכה להופיע בצוואה בצורה ברורה ומפורשת.

מיסוי ירושות

כידוע, בישראל אין מס עזבון ולכן לא מנוכה מס מנכסים שמותיר המוריש בישראל, בין אם הוא ישראלי ובין אם הוא אזרח תושב חוץ, בין אם יורשיו תושבי ישראל ובין אם לאו. לעומת זאת, ירושה בצרפת עשויה להיות מחויבת במס, גם אם מדובר בנכסים הנמצאים בישראל ושייכים לתושב חוץ צרפתי, או תושב ישראלי  שיורשיו נמצאים בצרפת.

לסיכום

לנוכח ההבדלים בין הדין הצרפתי והישראלי בענייני ירושה, ובשל מורכבות הקביעה איזה דין יחול במקרים מסוימים, רצוי שעולים חדשים ותושבי חוץ המבקשים לכתוב צוואה ולתכנן את ירושתם, יבררו מהו הדין שיחול על העיזבון, והאם הוראות הצוואה שלהם תכובדנה לפי אותי דין. 

* עורכת דין ליאן קהת עוסקת בירושות וצוואות  

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ