התובע נפל כשירד ממשאית ונפצע קשות. הפניקס – חברת הביטוח של המשאית – סירבה לשלם לו פיצויים לפי החוק לנפגעי תאונות דרכים, בטענה שהוא לא הוכיח את גרסתו. השופט: התובע אדם פשוט ואמין.
בית משפט השלום בבאר-שבע חייב את הפניקס לשלם כ-117,000 שקל לאדם שנפגע בתאונת עבודה שהייתה לטענתו גם תאונת דרכים. השופט אבישי זבולון דחה את נסיונות הפניקס להטיל דופי בתובע, וקבע כי גם אם היו אי-אילו התפתחויות בגרסתו – אף אחד מהם לא שולל את העובדה שהוא נפגע בתאונת דרכים וזכאי לפיצוי.
התאונה התרחשה בשנת 2013, כאשר התובע הוביל סחורה במשאית וכשירד ממנה החליק במדרגות, נפל ארצה בעוצמה, ונפגע באורח קשה.
המוסד לביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונה עבודה וקבע לו נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 10%.
התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נגד הפניקס, שהייתה מבטחת המשאית באותה עת.
אלא שחברת הביטוח סירבה לשלם והכחישה את נסיבות התאונה. החברה טענה כי התובע מסר כל כך הרבה גרסאות שונות, שכלל לא הצליח להוכיח שהייתה כאן תאונת דרכים.
בין היתר, החברה - שיוצגה על ידי עוה"ד ע. האוזנר, עו"ד ש. ירון - הפנתה לכך שבניגוד לגרסה שמסר לביטוח לאומי, במסגרת התביעה התובע הוסיף פתאום שהמדרגות הפכו חלקלקות אחרי שעובד תאילנדי שהיה מקום עלה עליהן עם שמן בנעליים, ובהמשך הוא הוסיף אלמנט נוסף שלפיו נפל לבור קטן היכן שנחת.
התובע, שיוצג על ידי עוה"ד רחלי ארוך וקנין, טען בין השאר, כי לשאלות האם היה שמן על המשאית או האם היה בור על הקרקע אין משמעות לעצם עניין חבותה של החברה לפיצוי על תאונת הדרכים.
כמו כן, התובע הסביר את ההבדלים בכך שבכל פעם ענה על מה ששאלו אותו, ולא תמיד נכנס לפרטי פרטים. כך, הרופא של ביטוח לאומי לא נכנס איתו לפרטים, אז הוא לא ענה על מה שלא נשאל.
"השלד הבסיסי" הוכח
למרות כל טענות הפניקס, השופט זבולון קיבל את גרסת התובע וקבע כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה על פי חוק. "התרשמתי כאמור מאמינות עדותו של התובע כפי שהעיד בפניי ביחס לנסיבות התאונה", כתב השופט.
בהקשר זה השופט הסביר כי אכן לגרסת התובע נוספו ניואנסים שונים, כגון השמן על המשאית והבור, אלא שהשופט סבר כי דווקא מכך ניתן ללמוד על "השלד הבסיסי" של נסיבות התאונה – נפילה תוך כדי ירידה ממשאית – ודי בכך על מנת לענות על דרישת החוק.
במילים אחרות, השופט סבר שלא מדובר באי דיוקים שיורדים לשורש גרסתו של התובע ומפריכים אותה.
על כך השופט הוסיף את המסמכים הרפואיים שצורפו על ידי התובע, וכן הודעה שמסר במשטרה לאחר התאונה.
בתוך כך נדחתה טענה נוספת של הפניקס, ולפיה התובע לא צירף צילומים של המשאית ושל המקום. השופט ציין שאכן יש בכך טעם לפגם, שכן ככל הנראה מקום התאונה מצולם במצלמות אבטחה. ואולם, השופט החליט שאין לזקוף זאת לחובת התובע, מאחר שמדובר בעובד פשוט שאינו מצוי בטבעם של ההליכים המשפטיים.
מכאן השופט ניגש לניתוח הנזקים השונים שנגרמו לתובע, ובהם כאב וסבל, הפסדי שכר ופנסיה, אבדן כושר השתכרות והוצאות רפואיות.
בסיכומו של דבר, השופט הורה לפניקס לשלם לתובע כ-117,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%. עוד נקבע כי מסכום הפיצוי ינוכו תגמולים שהתובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי.
· ב"כ התובע: עו"ד רחלי ארוך וקנין
· ב"כ הנתבעת: עו"ד ע. האוזנר, עו"ד ש. ירון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין