העליון: פסה"ד החלוט לא יבוטל בשל השיהוי הרב בהעלאת הטענה

לפסק הדין בעניין טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה שלא לאפשר ביטול פס"ד בטענת מרמה וקבע, כי נוכח השיהוי הרב בהעלאת הטענה ונוכח הספק באשר לחיוניות הראייה בגינה נטען זיוף, הכף נוטה לכיוון עקרון סופיות הדיון ואין לאפשר את ביטול פסק הדין החלוט.

המערער עבד על אניית צים השייכת למשיבה והגיש נגדה תביעת נזיקין לביהמ"ש המחוזי בגין תאונה. המחוזי דחה את התביעה וערעורו לעליון נמחק תוך שהוא שומר על האפשרות לטעון במידה ויתברר כי המשיבה הסתמכה על מסמכים מזויפים. העובד הגיש תביעה לביטול פסק דינו של המחוזי בטענה כי על אחד המסמכים עליהם הסתמכה המשיבה- עדותו בפני חוקר פרטי, זויפה חתימתו, וכי קיימת סתירה בין האמור בתעודת עובד ציבור שהוגשה ובין מכתב שכתב אותו עובד ציבור. בית המשפט המחוזי דחה תביעה זו על הסף בנימוק כי אמנם הראייה החדשה אמינה לכאורה וכבדת משקל, אולם לא מתקיים תנאי "השקדנות הסבירה". על כך נסב הערעור.

לטענת העובד, הוא חתם על נוסח אחר של החקירה, ולתמיכה בטענותיו הביא חוו"ד גרפולוגית. כן נטען, בין היתר, כי "לא ניתן להשלים עם שימוש לרעה בתוצרי חקירתו של חוקר פרטי". המשיבה טענה מנגד, כי הראייה שהוצגה לא תוכל לשנות את תוצאות פסק הדין וכי "תרמית כשלעצמה אין בכוחה לבטל פסק דין חלוט" כאשר לא מדובר בראייה שהתגלתה לאחר פסה"ד.

השופטת ארבל סקרה בפסק דינה את סוגיית ביטול פסק דין חלוט בטענת מרמה, שאינה מעוגנת בחקיקה, ובמסגרתה קיים מתח בין עקרון סופיות הדיון ובין חקר האמת והרצון שלא לאפשר למעוול "ליהנות מפירות עוולתו". עפ"י הפסיקה, כאשר מדובר בתרמית, הנטייה היא לכיוון חקר האמת, אולם גובשו תנאים בהם יש לעמוד. הראשון- הצגת ראיה שיש בה "אמינות לכאורית" לביסוס טענת התרמית, השני, חיוניות הראייה, שיהיה בכוחה לשנות את תוצאות ההליך, והשלישי- שהראיות התגלו לאחר פסה"ד ולא ניתן היה לגלותן קודם "אף בשקידה סבירה".

נקבע, כי יש לפרש את התנאי השלישי "באופן שיתיישב עם עקרונות הצדק" ו"בפרשנות מקלה עם הטוען למרמה באשר למידת השקדנות הסבירה הנדרשת ממנו, ולשים דגש בעיקר על שני התנאים האחרים הנדרשים", וכן לאפשר סטייה במקרים חריגים, בשל האינטרס הציבורי שבעניין והעובדה כי לרוב, אין לתובע אפשרות אחרת להעלות את טענת המרמה. עם זאת נקבע, כי במקרה של שיהוי ניכר בהגשת תביעת הביטול, הנטייה היא דווקא לטובת עקרון סופיות הדיון.

לגופו של עניין נקבע, כי ניתן לקבל את הטענה לפיה לא ניתן היה לזהות את הזיוף תוך כדי ההליך הקודם אף ב"שקדנות סבירה", אולם לא ניתן לקבל את הערעור "בשל השיהוי בהעלאת הטענה", כאשר כבר בערעור הראשון, שהוגש שנתיים קודם לתביעה לביטול, עלו חשדות לזיוף, והן "בשל הספק בדבר התקיימותו של תנאי חיוניות הראיה", כאשר המחוזי בפסיקתו הסתמך על ראיות רבות אחרות. לתוצאה הצטרפו השופטים דנציגר וריבלין.

לפיכך נפסק, כי לא התקיימו התנאים לביטול פסה"ד והערעור ידחה. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות.

• ב"כ המערער: עו"ד נ' בן חורין ; עו"ד ד' אלימלך-אבן
• ב"כ המשיבה: עו"ד מ' ספרן ; עו"ד ע' מלצר

לפסק הדין בעניין טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ

למדור: סדר דין אזרחי וראיות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.