- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
העליון: זוגתו של חייב הינה דיירת מוגנת בדירת מגורים הנמכרת ע"י כונס
לפסק הדין בעניין מרגלית כובשי נגד עו"ד איל שוורץ
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב, כי בת זוגו של חייב אשר על נכסיו מונה כונס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל, תישאר דיירת מוגנת בבית המגורים המשותף של בני הזוג המוצע למכירה במסגרת פירוק שיתוף.
כנגד בעלה של המבקשת ניתן פסק דין אשר חייבו לשלם 1,218,811 ש"ח לשלושה נושים אשר העבירו לידיו סכומי כסף בתמורה לבניית בתי מגורים עבורם, אך אלה לא נבנו. במסגרת תיק הוצאה לפועל מונה כונס נכסים על נכסי החייב, במסגרתם ביקש הכונס למכור את ביתו הפרטי של החייב המוחזק בבעלות משותפת שלו ושל בת זוגו, אשר הובהר כי לא נטלה חלק במעשיו. בת הזוג התנגדה למכירת הבית, ולחילופין טענה, אם בכל זאת יימכר, יש לאפשר לה להוסיף ולהתגורר בו כדיירת מוגנת. בית משפט השלום קבע כי יש למכור את הבית כתפוס ע"י בת הזוג כדיירת מוגנת, ואילו בית המשפט המחוזי קבע כי על רקע מגמת הצמצום בפרשנות חוק הגנת הדייר, יש להורות על פירוק השיתוף בבית בדרך של מכירתו כפנוי.
ראשית נקבע, כי למרות שהדבר אינו מצוין באופן מפורש בחוק, כונס הנכסים מוסמך כחלק מסמכותו האינהרנטית לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין המצויים בבעלותו.
עם זאת, בשאלת מכירת הבית כפנוי או תפוס ע"י בת הזוג כדיירת מוגנת, נחלקו השופטים בדעותיהם.
השופטת ארבל, איתה הסכים השופט מלצר, קבעה כי סעיף 40א לחוק המקרקעין הקובע כי במקרה של פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג, לא תהא תחולה לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אינו חל במקרה של פירוק שיתוף בדירה של בני זוג הנעשה על-ידי כונס נכסים לשם פירעון חוב של אחד מבני הזוג.
זאת, בעיקר בהתחשב בחוסר ההרמוניה שתיווצר כתוצאה משלילת תחולת חוק הגנת הדייר על מקרה מסוג זה. נקבע, כי אין מקום לסייג את חוק הגנת הדייר מעבר למה שקבע המחוקק רק בשם השאיפה הכללית לצמצם את תחולתו, וכי גם אם ראוי צמצום נוסף, הרי שזהו עניין למחוקק.
בדעת מיעוט קבע השופט ג'ובראן, כי ההגנה שבחוק הגנת הדייר אינה חלה גם בנסיבות של פירוק כפוי כחלק ממימוש נכסי אחד מבני הזוג, וזאת לאור ייחודיותו של השיתוף בדירת המגורים, ולאור המדיניות השיפוטית המבקשת לצמצם את תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.
לפיכך נקבע בדעת רוב, כי בית המגורים של המבקשת והחייב יימכר על-ידי הכונס כתפוס על ידי המבקשת לאחר פירוק בעלותם המשותפת בו, וכי תמורת המכירה תועבר לנושים בניכוי חלקה של המבקשת אשר תהיה לדיירת מוגנת של הנושים.
- ב"כ המבקשים: עו"ד א' שושני, עו"ד ה' פמיליה
- ב"כ המשיבים: עו"ד א' לילמנסטונס
לפסק הדין בעניין מרגלית כובשי נגד עו"ד איל שוורץ
למדור: מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
