העליון הגדיל את הפיצוי לרוכב לאחר ערעורים: "חי עם כאב יומיומי קשה". טענת המבטחת שהפוליסה לא חלה מכיוון שלנפגע היה רק רישיון אמריקאי, נדחתה
בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגישה חברת ״הפול״ על פסק דין שחייב אותה לפצות רוכב אופנוע שנפגע בתאונה ב-2008. המבטחת טענה שאין כיסוי ביטוחי מאחר שהנפגע החזיק ברישיון אמריקאי ולא ישראלי. בית המשפט הבהיר שהיא הייתה חייבת ליידע את הנפגע במועד רכישת הפוליסה שיש בעיה עם הרשיון שלו. במקביל התקבל ערעור הנפגע על גובה הפיצוי והוא יקבל כ-621,000 שקל בנוסף על 3.8 מיליון שקל שנפסקו לטובתו בבית המשפט המחוזי. בתוספת הוצאות המשפט בשני ההליכים עומד הפיצוי על יותר מ-5 מיליון שקל.
הנפגע חי מספר שנים בארצות הברית והיה בעל רישיון אמריקאי לנהיגה באופנוע. במרץ 2006 הוא הגיע לישראל, קנה אופנוע, ובדצמבר 2007 רכש פוליסת ביטוח לחצי שנה במאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול). כעבור חצי שנה הוא רכש אצלה פוליסה נוספת, גם היא לחצי שנה. זמן קצר לאחר מכן הוא נפגע בתאונת דרכים בזמן שנהג באופנוע.
במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הפול טענה כי פוליסת הביטוח שרכש הנפגע איננה תקפה, משום שלא החזיק רישיון נהיגה בתוקף בעת התאונה, המתיר לו לנהוג בישראל (להבדיל מארצות הברית).
בית המשפט המחוזי קבע שהפול אחראית לנזקיו של הנפגע מאחר שהפרה את חובת הגילוי כלפיו בכך שלא העמידה אותו על מורכבות הדין הישראלי בכל הנוגע להכרה ברישיונות זרים.
בסוגיית הנזק בית המשפט קבע שהנכות הקבועה של הנפגע עומדת על 31.4% והעמיד את גובה הפיצוי על 3,867,000 שקל, בצירוף שכר טרחה בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט.
שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין. חברת הפול, שיוצגה על ידי עו״ד עו"ד עוזי לוי ועו"ד אהרון דואני, טענה כי החלטת בית המשפט המחוזי בשאלת האחריות סותרת את הפסיקה שקבעה כי על הנהג מוטלת החובה לוודא שרישיון הנהיגה שברשותו מתאים לנהיגה בישראל.
הנפגע, שיוצג על ידי עו״ד בארי קפלן ועו״ד אלי לוי טען כי במישור הנזק היה מקום להעמיד את הגריעה מכושר השתכרותו על 100% ועל פי שלוש מהשכר הממוצע במשק, וכן להגדיל את גובה הפיצוי בראשי הנזק של עזרת צד ג', ניידות, והוצאות רפואיות.
חובת יידוע
השופט יצחק עמית הבהיר שעל חברת הביטוח מוטלת חובת גילוי ויידוע כלפי המבוטח, בכל הנוגע לתנאים ולהגבלות החלים על הכיסוי הביטוחי.
״לנוכח פערי הידע ופערי הכוחות בין המבוטח למבטח, ניתן היה לצפות כי הפול תמשוך בשרוולו של המערער ותסב את תשומת ליבו כי הכיסוי הביטוחי שרכש אצלה פעמיים בכסף מלא (בכל פעם לחצי שנה), אינו שווה את הנייר שעליו הודפס״, כתב. בנסיבות אלה קבע השופט שיש לתת תוקף לכיסוי הביטוחי.
השופט קיבל את ערעור הנפגע באשר לנזק וקבע שיש להעמיד את הנכות התפקודית על 50% לצמיתות. הוא כתב בהקשר זה כי לא הייתה מחלוקת שהוא "חי עם כאב יומיומי קשה; כי רמת התפקוד שלו נמוכה; וכי לפגיעתו בתאונה הייתה השפעה משמעותית על חייו ועל התפקוד שלו".
בסופו של דבר קבע השופט שעל הפול לשלם לנפגע תוספת של 621,000 שקל בצירוף שכר טרחה של 13% בתוספת מע"מ.
הפול חויבה בהוצאות בסך 46,800 שקל.
השופטים נעם סולברג ורות רונן הצטרפו לפסק הדין.
לפסק הדין המלא בתיק 2143/21
- ב״כ ״הפול״: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אהרון דואני
- ב״כ רוכב האופנוע: עו״ד בארי קפלן, עו״ד אלי לוי
- ב״כ הנהג המעורב ו״כלל״: עו"ד אורי ירון, עו"ד נתנאל בר אילן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין