המשביר תישא בחוב של כ-700,000 שקל שצברה חברת בת שלה לשעבר

החברה ערערה על חיובה לשלם חוב ארנונה של "קוסט 365" שמצויה בפירוק לעיריית כרמיאל. אלא ששופטי המחוזי בחיפה קיבלו בדעת רוב את טענת העירייה שנעשה כאן ניסיון להתחמק מתשלום מס.

ערעור שהגישה "המשביר 365 החזקות" על חיובה בחוב ארנונה בסך 699,963 שקל שצברה חברת "קוסט 365" שבעבר הייתה בשליטתה וכיום נמצאת בהליכי פירוק, נדחה לאחרונה על דעת רוב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה. המשביר טענה שהיא לא צריכה לשאת בחוב של "קוסט" מאחר שהיא חברה נפרדת, שנמכרה על ידה לחברה אחרת לפני הליכי הגבייה. אלא ששופטות הרוב אילת דגן וישראלה קראי-גירון קבעו כי מדובר בניסיון לחמוק מתשלום מס, כך שיש הצדקה להרמת מסך בין החברות.

"קוסט" הוקמה במרץ 2010 והמשביר החזיקה בכל מניותיה עד נובמבר 2014. בשנת 2014 המשביר שכרה בכרמיאל שטח שבו הופעל סופרמרקט של "קוסט", ולא שילמה את הארנונה עבורו.

בנובמבר אותה שנה היא מכרה את הסניף לרשת "רמי לוי", ובד בבד מניותיה ב"קוסט" נמכרו לחברה אחרת בשם "אפיקי יונתן".

פחות משנה לאחר מכן קוסט נכנסה להליכי פירוק בעקבות בקשה של "המשביר" שטענה כי "אפיקי יונתן" לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות כלפיה.

בנסיבות אלה העירייה נאלצה לתבוע את החוב מהמשביר, כמי שהייתה בעלת השליטה ב"קוסט" בעת שהחוב נצבר, ובמאי שנה שעברה קיבל בית משפט השלום בחיפה את התביעה במלואה.

בערעור שהגישה המשביר על פסק הדין באמצעות עו"ד שלום גולדבלט נטען בין היתר כי היא מכרה את קוסט כחברה פעילה, ולא סביר שהיא תחויב לשלם חוב של חברה שלא הייתה בשליטה במועד הפירוק.

העירייה, שיוצגה באמצעות עורכי הדין מוני עזורה ואליהו עמר, טענה בין השאר כי התנהלות המשביר היא שגרמה למצב שבו קוסט לא יכולה לפרוע את חובה. זאת, כיוון שלפני המכירה ל"אפיקי יונתן" המשביר הזרימה לה מיליוני שקלים מבלי לדאוג שישמשו לתשלומי הארנונה - אף שידעה על החוב שהצטבר. מכאן, שמדובר בניסיון לחמוק ממס המצדיק להרים את המסך בין החברות לפי חוק ההסדרים.

בחרה במודע לא לשלם

השופט ד"ר מנחם רניאל הסכים אם טענת המערערת כי אין לחייבה בחוב של קוסט, אלא שהשופטות דגן וקראי-גירון חלקו על דעתו, והערעור נדחה בדעת הרוב.

השופטת דגן שכתבה את פסק הדין העיקרי קבעה כי "המשביר ידעה בזמן אמת כי קיים חוב ארנונה לעירייה בגין שבעה חודשים אך בחרה במודע שלא לפרעו... ולמעשה גלגלה אותו על בעלי המניות החדשים בלי שהוכיחה כי היו אמצעים בידיה של קוסט לפרוע את החוב בעת שנוצרו החובות".

השופטת הוסיפה בהקשר זה כי סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים שנחקק בדיוק למטרה זו מאפשר להרים את המסך כדי לסייע לרשויות מקומיות לגבות חובות ארנונה במצב שבו חברה שלא שילמה התפרקה או הפסיקה לפעול תוך הברחת נכסים.

עוד ציינה השופטת כי ביום הפירוק קוסט אכן לא הייתה כבר בבעלות המשביר, אך במקרה זה יש לראות במועד יצירת החוב כמועד "הברחת הנכסים" לנוכח התנהלותה של האחרונה.

ערעורה של המשביר נדחה כאמור, והיא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 שקל.

• ב"כ המשביר: עו"ד שלום גולדבלט
• ב"כ עיריית כרמיאל: עו"ד מוני עזורה, עו"ד אלי עמר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.