- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המחוזי: פרקליט המדינה אינו חסין מפני תביעת הדיבה שהגיש נגדו אולמרט
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' אולמרט ואח'
בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי לא תוענק חסינות לפרקליט המדינה, משה לדור, מפני תביעת הדיבה שהגיש נגדו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, וזאת מפני שהודעת החסינות שהוגשה מטעם המדינה לוקה בפגמים שאינם עומדים בביקורת המשפט המנהלי.
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הגיש תביעת לשון הרע כנגד פרקליט המדינה, משה לדור והוצאת עיתון "הארץ", בשל ראיון שהעניק לדור בפברואר 2011, בו אזכר את אולמרט בהקשר לפרשות "טלנסקי", "הולילנד" ו"אלמליח", ובכך אף הפר, לטענת אולמרט, את עקרון הסוביודיצה, באשר שוחח בתקשורת על הליכים פליליים תלויים ועומדים. בעקבות זאת הגישה המדינה לבית משפט השלום הודעת חסינות וביקשה לדחות את התביעה כנגד לדור, אך ביהמ"ש דחה את עמדתה. על החלטה זו הגישו לדור והמדינה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, שקיבל את הבקשה ודן בערעור גופו.
המדינה טענה, כי בית המשפט קמא לא בדק את הודעת החסינות על פי מבחני המשפט המנהלי, וחלף זאת הכריע בסוגיות לגופו של עניין, זאת למרות שמדובר בהליך הנוגע לקבלת חסינות בלבד.
אולמרט טען, כי אין זה ראוי כי פרקליט המדינה יתראיין בתקשורת בנוגע לתיקים תלויים ועומדים, וכי מתן חסינות במקרה זה תהא בבחינת חוסר סבירות קיצוני, שכן במתן הראיון ביקש לדור לגרום לו נזק או לכל הפחות היה אדיש לאפשרות זו.
השופט איתן אורנשטיין קבע, כי בהודעת ההכרה בחסינות מוענקת למדינה סמכות מעין שיפוטית, ולפיכך טרם שליחתה עליה להקפיד כי התקיימו כל תנאי החוק ולבדוק את כל הנתונים והעובדות הרלוונטיות באופן מקיף ויסודי, כמו כן עליה לציין את נימוקיה להענקת החסינות במלואם, שכן בפני בית המשפט צריכה להיות פרושה כל התמונה, במיוחד כשמדובר בהליך שהתובע אינו צד לו.
נפסק, כי בבואו לבדוק הודעת חסינות, על ביהמ"ש לוודא, כי ההחלטה התקבלה לאחר שנערכו הבירורים הדרושים, נבחן כל החומר הרלוונטי ולא נכללו בה שיקולים זרים, וזאת בימ"ש קמא לא עשה במקרה זה, שכן בין היתר, במקום לבדוק את תקינות הודעת החסינות עצמה, העביר תחת שבט ביקורתו את עילת התביעה בעניין הפרת הסוביודיצה לגופה, ולעומת זאת התעלם לחלוטין מעילת לשון הרע.
עם זאת, נקבע, כי אין להעניק ללדור חסינות, באשר ההודעה לא עמדה בכללי המשפט המנהלי, שכן טרם הגשתה לא בדקה המדינה את כל הפרטים הרלוונטיים, לא שקלה את כל השיקולים, לא בחנה את החריגים למתן החסינות, וההחלטה ניתנה על סמך פרטים שטחיים בלבד.
היה על המדינה, כך נקבע, להיפגש עם לדור ולבדוק אם יש ממש בתביעה נגדו, כן היה עליה לברר מהו היסוד הנפשי שהיה מצוי בו בעת שהעניק את הראיון והיה עליה לבחון אם מתקיימים החריגים למתן חסינות, ומשלא עשתה כן, אין לקבל את הודעת החסינות שהגישה.
- ב"כ המבקשים: עו"ד גלי מיארה, עו"ד שירלי אנגלרד
- ב"כ המשיבים: עו"ד אלי זהר, עו"ד רקפת פלד, עו"ד מ. מוזר
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' אולמרט ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
