אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> המועצה המקומית עיכבה את הבנייה ותשלם ליזם כ-902 א' ש'

המועצה המקומית עיכבה את הבנייה ותשלם ליזם כ-902 א' ש'

מאת: עו"ד יעל בועז | תאריך פרסום : 02/12/2014 15:33:00 | גרסת הדפסה
Alvimann3, morguefile.com

למועצה המקומית גדרה לקח שנתיים לקבל בקשה להיתר בנייה. עיכוב זה גרם ליזם לנזקים עצומים, ובסופו של דבר כל הפרויקט התארך בשלוש שנים.

חברת "שזר ייעוץ פיננסי ותכנון אסטרטגי" רכשה במרץ 2003 מגרש בגדרה, שלפי התב"ע יועד לבניית בית אבות ודיור מוגן. כחודש לאחר מכן, היא חתמה על חוזה עם "עמידר" שבו התחייבה לבנות 198 יחידות מגורים עד סוף 2004.

לכתבות נוספות בנושא:

לאחר שקיבלה אישור לתכנית הבינוי, שכללה לבסוף 223 יחידות, היא החלה בעבודות הגידור והחפירה ואף שילמה למועצה המקומית גדרה 2.77 מיליון שקל עבור אגרות והיטלי פיתוח. אלא שבקשתה להיתר הבנייה עצמו נדחתה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שסברה שהחברה מתעתדת להפעיל מקבץ דירות למגורים ולא בית אבות. החברה סירבה לקבל את רוע הגזירה וערערה על החלטתה.

במרץ 2005 קבעה וועדת הערר המחוזית שיש להוציא את ההיתר המבוקש בכפוף לתנאים, כמו הפחתת מספר יחידות דיור והתחייבות מצד החברה שהמבנה ישמש כבית אבות. בהתאם, הגישה החברה בקשה מתוקנת לקבלת ההיתר, אך שוב סורבה. מכאן החלה מסכת אירועים והליכים משפטיים, וגם הוראת ביהמ"ש על מתן ההיתר לא הועילה.

בסופו של דבר בתחילת 2006 נחתם הסכם פשרה בין החברה למועצה, ובאפריל אותה שנה ניתן לחברה היתר הבנייה המיוחל.

בצל השתלשלות העניינים, החברה הגישה תביעה נגד הוועדה המקומית ומועצת גדרה בביהמ"ש המחוזי בלוד. לטענתה, העיכוב בבנייה והעובדה שהתאפשר לה לבסוף לבנות רק 168 יחידות דיור גרמו לה נזקים המגיעים ל-27.4 מיליון שקל. עוד טענה, כי הנתבעות התעלמו מהחלטות שונות נגדן ואף סירבו להשיב להחזיר לה את אגרות הפיתוח ששילמה.

הנתבעות טענו, כי העיכוב במתן ההיתר נבע בגלל שהתובעת החליטה להקים מקבץ דיור ולא בית אבות. עוד לטענתן, הגבלת הבנייה ל-168 יחידות נעשתה בהסכמה, והסירוב להשיב את האגרות היה חוקי.

התנגשות התחייבויות

השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע, שאמנם הנתבעות הסכימו לבניית בית אבות, אך בחוזה התובעת מול עמידר באמת הוסכם על בניית "מקבץ דיור", באופן שעלול היה לגרום להתנגשות עם השימושים המותרים במגרש. לכן, השופט קבע שהסירוב ההתחלתי של הנתבעות היה סביר ולגיטימי.

עם זאת, המצב שונה בכל הנוגע לסירוב הנתבעות להעניק את ההיתר בתקופה שבין קבלת החלטת ועדת הערר, שחייבה את התובעת להקים בית אבות, ועד למועד החתימה על הסכם הפשרה: בתקופת זמן זו הנתבעות לא נהגו בסבירות – ויש להטיל עליהן אחריות לנזקי התובעת.

לבסוף, השופט חייב את הנתבעות לפצות את התובעת ב-902,500 שקל בגין העיכוב במתן היתר הבניה ובשל הסירוב להשיב את האגרות. הנתבעות חויבו גם בתשלום אגרת ביהמ"ש.

 

 

* עו"ד יעל בועז עוסקת בדיני מקרקעין.

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ