אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> מיסים >> המוכר התעקש להתערב בשומת היטל ההשבחה – וזכה בגדול

המוכר התעקש להתערב בשומת היטל ההשבחה – וזכה בגדול

מאת: עו"ד יעקב זליגמן | תאריך פרסום : 29/03/2017 07:51:00 | גרסת הדפסה
אילוסטרציה: langstrup, 123rf

אף שהשמאית המכרעת הפחיתה ביותר מ-2 מיליון שקל את ההיטל המקורי שהטילה הוועדה המקומית פתח תקווה, המוכר טען כי טעתה בחישוביה בכל זאת. לפני כשבועיים בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד מצא שהוא צודק.

בעל המבנה שבאזור התעשייה בפתח תקווה נדרש לשלם היטל השבחה של יותר מ-2.5 מיליון שקל במסגרת עסקת מכר. מאחר שהוא התנגד לשומה, הועבר העניין לשמאית מכריעה שקיבלה חלק מהטענות שהעלה והפחיתה את ההיטל ביותר מ-2 מיליון שקלים, כך שלפי שיטתה, עליו לשלם רק כחצי מיליון שקל.

אולם הבעלים סבר כי האופן שבו ערכה השמאית המכרעת את החישוב היה שגוי וההיטל צריך להיות קטן יותר. לאחר שערר שהגיש על השומה נדחה בידי ועדת הערר, הוא פנה לעזרת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד.

בערעורו שטח הבעלים את תפיסתו לגבי חישוב ההיטל הנכון וציין כי קבלת החישוב המוטעה של השמאית המכרעת תגרום לו עוול.

לטענתו, השמאית העריכה את שווי הנכס כולו בחסר מה שהביא לחישוב גבוה של ההיטל. המערער בעצם התייחס בעיקר לכך שהשמאית חישבה את שווי השכירות על המבנה למשך 23 שנים – שנקבעו כ"אורך חייו הכלכליים של המבנה" – אבל השמיטה את שווי הקרקע עצמה לאחר מכן, שלטענתו עומד בעינו עדיין, כיוון שלקרקע, בניגוד למבנה, אין אורך חיים כלכלי מוגבל. המערער תמך את טענתו בתקן החשבונאות הבינלאומי 16 (IAS 16 ׂ).  

לעומתו טענה הוועדה המקומית כי הערעור "עוסק בלב ליבו של שיקול הדעת השמאי" ואין להתערב בו, בפרט כשוועדת הערר בדקה ומצאה כי לא נפל טעות בחישובי השמאית. נטען כי שתי גישות השומה שהשמאית השתמשה בהן (גישת העלויות וגישת היוון ההכנסות) הן גישות מקובלות שניתן לשלב ביניהן.

צריך להסביר

פסק הדין של השופטת זהבה בוסתן ניתן לפני כשבועיים והיה קצר ותמציתי. השופטת החליטה לקבל את גישת המערער ולהתערב, באופן די חריג יש לציין, בהערכה המקצועית של השמאית.

השופטת ציטטה חלקים מהחלטתה של ועדת הערר, שגם היא קבעה שהשמאית לא הביאה בחשבון את שווי הקרקע "לאחר תום חיי המבנה". בנוסף, השופטת ציינה שכעקרון אין בעיה לשלב בין שתי גישות שמאיות, אולם מאחר שעל כל גישה התבססה השמאית באופן חלקי, היה עליה להסביר את עצמה. ייתכן שלפי אחת השיטות אין ערך לקרקע ללא מבנה, אך זו רק אחת האפשרויות ולכן היא "טעונה הבהרה".

בנסיבות אלה, השופטת קבעה כי על השמאית לתקן את שומתה ולהתייחס לשווי הקרקע לאחר תום תקופת השימוש בנכס. הוועדה המקומית חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל.

  • ב"כ המערערים: עו"ד עופר טויסטר, עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל
  • ב"כ המשיבה: עו"ד יעקב ברכה
עו"ד יעקב זליגמן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום מיסים באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום מיסים

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ