אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> רשלנות רפואית >> "הכתובת הראשונה": רשלנות רפואית של רופא משפחה

"הכתובת הראשונה": רשלנות רפואית של רופא משפחה

מאת: עו"ד דוד פייל | תאריך פרסום : 25/08/2016 17:42:00 | גרסת הדפסה
עו"ד דוד פייל. צילום: רן כליף

רופא משפחה הוא במקרים רבים הסמכות הרפואית הראשונה אותה פוגשים כשמתעוררת בעיה. תפקידו שונה מזה של רופאים מומחים בכך שהוא מלווה את המטופלים לאורך זמן, לעתים כל חייהם. מהם תחומי אחריותו ובאילו מקרים ייקבע כי התנהל ברשלנות?  

תפקידו העיקרי של רופא המשפחה הוא להיות הגורם המרכז והמתאם בין המטופל לבין רופאים מקצועיים אחרים.

לייעוץ בתחום:

עורך דין רשלנות רפואית

רופא המשפחה אחראי, בנוסף, על המעקב השוטף אחר בריאותו של המטופל. מתפקידו להפנות את המטופל לבדיקות סקר ולבדיקות שגרתיות לצורך מניעת מחלות או גילוי מוקדם שלהן, גם כשאין חשד למחלה מסוימת.

כאשר חולה מגיע לרופא המשפחה, על הרופא להקשיב לתלונות שהוא מעלה ולאבחן מחלות אפשריות (אבחנה מבדלת). בדרך כלל המטופל יופנה להמשך בדיקות ולרופא מומחה בתחום המתאים.

בעבר כבר נפסק כי רופא משפחה שלא הפנה חולה שהתלונן על כאבים בחזה לבדיקת א.ק.ג. נחשב כרשלן.

כך לדוגמה בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לפני מספר שנים כי רופאת משפחה שלא הפנתה חולה שהתלונן על כאבים בחזה לבדיקת א.ק.ג התרשלה והיא חויבה לפצות את החולה, יחד עם קופת חולים כללית, בלמעלה מחצי מיליון שקל (ת"א 4177/02 אשכנזי נ' ד"ר גאנדין).

ידע רפואי מגוון

לצורך מילוי תפקידו כראוי, על רופא המשפחה להיות בקיא בתחומים רפואיים שונים ומגוונים, וכן בניהול מצבים רפואיים נפוצים מחיי היום יום. כך למשל ראוי שרופא המשפחה יכיר את דרכי הטיפול וההתנהלות במקרים של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, ריאות ועוד.

בתי המשפט קבעו שעל רופא המשפחה להיות מעודכן כל הזמן בחידושי הרפואה הרלוונטיים לתחומו. לפיכך, גם כאשר מדובר במחלה נדירה או סימפטומים קשים לאבחון, מצופה ממנו לתת אבחנה נכונה.

על הרופא להכיר היטב את המטופל הן בהיבט הקליני (ערכי סוכר, לחץ דם וכו') והן ברמה האישית (היסטוריה משפחתית, מידת שיתוף הפעולה עם המערכת הרפואית ועוד). רק השילוב שבין מקצועיות הרופא יחד עם היכרות טובה של החולה יאפשר לו למלא את תפקידו כראוי.

מגבלות הידע

על רופא משפחה, כמו ביתר תחומי הרפואה, חלה חובת התייעצות. מצופה מרופא המשפחה להכיר במגבלת הידע שלו וכאשר הוא מבין שהבעיה נמצאת מחוץ לתחומו, להתייעץ עם מומחה בתחום ולהפנות את המטופל אליו.

יש חשיבות גדולה לדיוק בהפניה למומחה. אם המטופל יופנה על ידי רופא המשפחה למומחה הלא נכון הדבר עשוי לגזול זמן יקר וקריטי ולגרום לעיכוב באבחנה הרפואית הנכונה תוך פגיעה בסיכויי ההחלמה. לדוגמא, אם מטופלת הופנתה לגניקולוג ולא לאורתופד ועקב כך לא התגלתה מחלה מסוימת, בית המשפט יקבע שהרופא התרשל.

המשך מעקב

חשוב לדעת כי ההפניה לרופא מומחה אינה מסירה מרופא המשפחה אחריות והוא אמור להמשיך את המעקב גם לאחר שהחולה ביקר אצל המומחה וחזר מסדרת הבדיקות.

בדיקות דם, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמייה (רנטגן, CT וMRI) הן חלק חשוב באבחון מחלות ובמעקב שוטף אחר בריאותו של המטופל. החולה לא תמיד מבין מדוע נשלח לבדיקות ובוודאי שלא מבין את התוצאות כאשר הן מגיעות. לעיתים תוצאות הבדיקות אף לא מגיעות לידי החולה עצמו.

בעניין זה קיימת חשיבות גדולה למעקב רופא המשפחה אחרי תוצאות הבדיקות. עליו לקרוא אותן בעיון ולהבין מה המשמעות שלהן ולאחר מכן, להזמין את החולה ולהסביר לו את התוצאות בשפה פשוטה.

רופא שלא מוודא כי בדיקה אליה הפנה אכן בוצעה, או שאינו בודק מה הייתה התוצאה של אותה בדיקה, ייחשב רשלן. אם חלילה נגרם נזק מרשלנותו – הוא יהיה חייב בפיצוי הנפגע.

לצורך הדוגמא, בתיק בו טיפלתי בעבר נקבע שרופא המשפחה התרשל במעקב אחר חולה סרטן כליה שהחלים. בית המשפט פסק כי הרופא לא התייחס לתלונות החולה שהעלו חשד לחזרת המחלה ולא שלח אותו לבדיקות המתאימות, ולו היה עושה זאת, ניתן היה לגלות על התפשטות המחלה בשנית בשלב מוקדם יותר ולהציל את חייו. (ת"א 160442/09).

רשלנות באבחון

כאשר רופא המשפחה לא שם לב לתוצאות מדאיגות של בדיקות או התעלם מהן ייתכן שייקבע כי הוא התרשל באבחון.

אבחון רפואי שגוי ,או אבחון רפואי מאוחר, גורם למותם של עשרות עד מאות אנשים בישראל בשנה, ומותיר אחרים מוגבלים לכל ימי חייהם. רשלנות רפואית באבחון היא אחת הסיבות השכיחות לתביעות רשלנות כנגד רופאים ומוסדות רפואיים בישראל.

לאבחון לא נכון יכולות להיות השלכות מזיקות במספר אופנים. בין היתר, המטופל עלול להיחשף לתרופות ולטיפולים שאינם מתאימים למצבו הרפואי ועלולים להזיק לבריאותו, להותירו מוגבל ונכה או אף לגרום למותו.

חושדים כי הרופא התרשל?

אם זיהיתם סימנים לרשלנות, חשוב שתנהגו כך:

  • תעדו את כל ההתנהלות ברישומים או בהקלטות.
  • אספו את כל מסמכי העבר.
  • קבלו חוות דעת רפואית נוספת.
  • אל תהססו להעביר את המטופל למוסד רפואי אחר.
  • היו אסרטיביים ודעתנים והתעקשו לקבל תשובות לכל שאלותיכם.
  • אם חלילה החולה נפטר, כדאי לשקול נתיחה שלאחר המוות.

 

* עורך דין דוד פייל עומד בראש משרד פייל ושות' העוסק בתביעות רשלנות רפואית, ביטוח ונזקי גוף.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום רשלנות רפואית באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בילדים – דברים שחשוב לדעת
עו"ד קרן ארנשטיין-דנה, צילום: גונן שמר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ