גבר שגילה כי רעייתו יוצאת עם אחר רדף אחריהם אחרי שחזרו ואספו את הילד מהסבתא, והפטיר לכיוונם איום מלחיץ תוך ניקוב צמיגים. הוא הביע חרטה, והשופטת התחשבה בו
ארבעה חודשי עבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים - אלה העונשים שנגזרו לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות על צעיר שאיים על אשתו לשעבר, בעודה אוחזת בבנם הפעוט, וגבר עימו יצאה. מלבד האיומים, הנאשם גם זרק אבן על המתלונן וניקב בסכין את צמיגי הרכב של האישה. השופטת קרן וקסלר התחשבה בו על רקע חרטה שהביע ועברו הפלילי הנקי.
הנאשם (27) והמתלוננת הם נשואים לשעבר והורים לילד כבן ארבע וחצי, שהחליטו להיפרד. לפי כתב האישום, תוך כדי הליכי הגירושין - ובזמן שיש נגדו צו הרחקה - הגיע הצעיר סמוך לבית פרודתו, הבחין שהיא נכנסת עם בנם לרכב, והחליט לעקוב אחריה. הוא ראה שלאחר הורדת הפעוט בבית הוריה - נסעה האישה לבית של מכר, המתלונן, והשניים נסעו יחד לאולם אירועים.
בכתב האישום נטען שבעודה באירוע קיבלה האישה לא פחות מ-15 שיחות מבעלה לשעבר. בשלב מסוים היא ענתה, והנאשם אמר: "יא בת זונה ובוגדת - תעבירי מסר למכר" שיגיע להיפגש איתי. ואכן, בחזרתם מהאירוע והגעתם לבית האישה, הגיח לפתע הנאשם עם סכין מטבח בידו וצעק לעברה - "את אישה נשואה, את בוגדת".
בשלב זה החל המכר להימלט, והנאשם רדף אחריו וזרק לעברו אבן. המתלוננת - שאחזה בבנה אשר היה אז כבן שנתיים וחצי - הזעיקה משטרה ובתגובה בעלה לשעבר ניקב שניים מצמיגי רכבה, תוך שאיים: "אתם עוד תשמעו ממני" - וברח מהמקום. במסגרת הסדר טיעון הודה והורשע הצעיר בעבירות שיוחסו לו, ביניהן איומים וחבלה במזיד ברכב.
ביקש לבטל את ההרשעה
בעוד המדינה עתרה להשית על הצעיר שנת מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, טענה ההגנה שלא רק שאין לשולחו לכלא - אלא יש לבטל את הרשעתו, מחשש לפגיעה בעבודתו בה הוא עוסק מזה כעשור. בדבריו האחרונים לפני גזר הדין הביע הצעיר חרטה על המקרה, תוך שהודה: "אישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, איבדתי את הכלים - זה לא יקרה שוב".
תחילה דחתה השופטת וקסלר את הבקשה לביטול ההרשעה. על רקע מכתב מנכ"ל החברה בה מועסק הנאשם, בו הביע שביעות רצון מתפקודו ועניין בהמשך העסקתו, היא קבעה שלא עולה בנסיבות העניין חשש ממשי לפגיעה קשה בצעיר בהינתן הרשעתו - ולכן היא מותירה אותה על כנה.
שיקול נוסף לדחיית הבקשה נעוץ, לדברי השופטת, באינטרס הציבורי הכללי למיגור אלימות כלפי נשים, ועמדת הפסיקה לפיה יש להעדיף שיקולי הרתעה, גמול והגנה על שלום הציבור על פני שיקולים אישיים של הנאשם.
אשר לגובה העונש ציינה השופטת, לחומרה, שמדובר בהתנהגות אובססיבית, תוקפנית ומאיימת כלפי האישה תוך הפרת שלוות נפשה, כמו גם פגיעה בכבודה, בזכותה לנהל את חייה כרצונה, בפרטיותה וברכוש שלה - כל זאת, תוך "דריסה ברגל גסה של הוראה חוקית, שתכליתה הייתה להרחיק את הנאשם ממנה ולשמור על ביטחונה".
מן העבר השני, כשיקולים להקלה בעונש הדגישה השופטת את העובדה שמדובר בצעיר נעדר עבר פלילי, שיש לזקוף לזכותו את נטילת האחריות, הבעת החרטה וההודאה באשמה, שחסכה בזמן שיפוטי יקר ובצורך של המתלוננת להעיד - סיטואציה שלבטח הייתה מורכבת ואמוציונלית עבורה.
החלטת השופטת בנסיבות הללו הייתה לגזור על הצעיר 4 חודשי עבודות שירות לצד מאסר על תנאי, 5,500 שקל פיצוי למתלוננים ו-1,500 שקל קנס (או 5 ימי מאסר תמורתו).
- ב"כ המאשימה: יובל ארנון (מתמחה)
- ב"כ הנאשם: עו"ד מיכה גבאי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.