- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הוט ניסתה להגיע להסדר פשרה בייצוגית, ביהמ"ש: מדובר במחטף
להחלטה בעניין יוני בן סימון נגד הוט מערכות תקשורת בע"מ
בית משפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור הסדר פשרה בייצוגית שהוגשה נגד 'הוט', בה נטען כי היא ממשיכה לגבות מלקוחותיה דמי מנוי גם לאחר שדרשו לבטלו. נקבע: ההסדר אינו הוגן כלפי הלקוחות.
עורך דין שהצטרף כמנוי לשירותי הטלוויזיה של הוט, טען כי ביקש להתנתק מהשירות בעקבות הודעת הוט על הסרת ערוץ הולמרק מלוח השידורים. לטענתו, נציג טלפוני של החברה חזר אליו והבטיח לו כי הוא מנותק משירותיה, והוט אספה את הציוד מביתו. אלא שלטענתו, הופתע לגלות כי הוט ממשיכה לגבות ממנו דמי מנוי מלאים, בסכום מצטבר של 826.61 שקלים.
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגד הוט, טען עוה"ד כי החברה אינה רשאית לגבות מלקוחותיה דמי מנוי לאחר שהודיעו על ביטולו, ודרש לחייבה בהשבת הכספים שגבתה שלא כדין, ובפיצוי בגין עוגמת הנפש והפגיעה באוטונומיה שנגרמה לכלל הלקוחות שלא נותקו.
הוט טענה בין היתר, כי מרבית המבקשים להתנתק משירותיה עושים זאת על מנת לשפר את תנאי ההתקשרות, וכי עניינו של המבקש אינו מדגים פסול בהליכי הניתוק שלה, ולכל היותר חל במקרה זה כשל נקודתי. הצדדים הגיעו ביניהם להסדר פשרה וביקשו מביהמ"ש לאשרו.
בין היתר הסכימו הצדדים, כי בקשת האישור תתוקן, כך ש'הוט טלקום' תצורף לתביעה והקבוצה הוגדרה ככל מנוי שביקש להתנתק משירותיהן בשבע השנים האחרונות והמשיכו לגבות ממנו דמי מנוי לאחר מועד הניתוק (אף אם דמי המנוי הושבו לו).
בנוסף, התחייבו שתי החברות לעדכן את מערכת החיוב בדבר ההסכמות, ולהעניק הטבות בשווי 4 מיליון שקל למנויי הוט, תרומה לקהילה בשווי 7 מיליון שקל, גמול למבקש בסכום 319,000 שקל ושכ"ט עו"ד של 781,000 שקל.
המועצה לצרכנות והיועמ"ש התנגדו להסדר, וטענו בין היתר, כי לקוחות רבים מלינים על כי הוט ממשיכה לגבות מהם דמי מנוי גם לאחר שביקשו להתנתק, וכי ההסדר אינו מפצה את חברי הקבוצה ומטיל חבות מזערית על הוט, ולפיכך למעשה הוא פוגע בצרכנים.
השופטת מיכל נד"ב קבעה כי הסדר הפשרה אינו סביר והוגן כלפי חברי הקבוצה. נקבע בין היתר, כי צירוף טלקום משנה מהותית את התובענה מאחר ושירותיה- אינטרנט וטלפון, שונים משירותי הטלוויזיה של הוט, כך שיתווספו לקבוצה חברים רבים, מה שיקטין את הפיצוי לכל אחד מהם.
ההסדר, כך נקבע, הינו מעין מחטף לכיסוי תביעות שטרם נולדו נגד הליקויים בשירותי טלקום, ולא ניתן לאפשר לה ליהנות ממעשה בית דין לטובתה, באמצעות צירופה לתובענה ייצוגית אגב הסדר פשרה כשאין לה בתביעה כל חלק.
עוד נפסק, כי לאור העובדה שכחודש לפני שהסדר הפשרה נחתם, הכריזה הוט במסיבת עיתונאים על כוונתה לתרום לקידום החינוך בישראל, לא ניתן לראות בתרומה שממילא התכוונה לתת, כסעד לטובת הציבור מתוקף הסדר הפשרה.
לבסוף נפסק, כי הסעד הראוי במקרה זה, הינו השבת הכספים שנגבו מחברי הקבוצה ביתר, וזאת גם אם הדבר דורש מאמץ מצד הוט.
להחלטה בעניין יוני בן סימון נגד הוט מערכות תקשורת בע"מ
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
