הכלה הפעילה לחצים, הנכדה הקלידה – אך צוואת הסבתא תקוים

אם לשניים הותירה צוואה לא שוויונית בה הוענק רוב הרכוש לארבעה מילדיו של בנה המנוח. בתה ונכדותיה טענו להשפעה בלתי הוגנת אך נדחו בשתי ערכאות

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה ערעור על פסק דין בו נקבע כי צוואה מ-2018 תקוים. המתנגדות לצוואה, בתה של המנוחה ונכדותיה, העלו שלל טענות נגד הצוואה ובין היתר טענו לזיוף והשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט דחה את טענותיהן אף שנקבע כי אחת הזוכות ואמה היו מעורבות בטיוטות של צוואות קודמות. 

הסבתא נפטרה בנובמבר 2018, כחצי שנה לאחר עריכת הצוואה שבמחלוקת. בנה של האישה נפטר לפניה ב-2014. בתה ושתי נכדותיה התנגדו לקיום הצוואה.

מי שביקשו לקיים את הצוואה הם ארבעת ילדיו של הבן. 

בצוואה נכתב כי כספים המצויים בשלושה חשבונות יונחלו לבת ולבנותיה בחלקים שווים, ויתרת רכושה – הכולל גם נכסי מקרקעין – תונחל לנכדים, ארבעת ילדיו של הבן. בת נוספת של הבן המנוח נושלה מהצוואה אך הגיעה להסדר מול אחיה. 

המתנגדות טענו בין היתר כי הצוואה נערכה בהשפעה בלתי הוגנת. לדבריהן, תלותה הפיזית של המנוחה הייתה חד משמעית, בהיותה נכה המתניידת בכיסא גלגלים אשר נעזרת בעובדת זרה ובנכדיה למטלות היומיומיות. 

הן ציינו כי אם הזוכים הפעילה על המנוחה לחצים כי תוריש את הנכסים לילדיה וכי אחת הזוכות הקלידה צוואות קודמות הדומות מאוד לצוואה שבמחלוקת. 

הזוכים ציינו כי הם ביקרו את סבתם בקביעות, סייעו לה רבות ביום יום ויחסיהם היו קרובים. לעומת זאת, בתה המתנגדת פרסמה עליה דברים מכפישים והיה ביניהן נתק על רקע מחלוקות בעניין חלוקת הרכוש.

הם הדגישו כי הצוואה נערכה על ידי עורך דין ללא מעורבות של מי מבני המשפחה. 

בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות. בפסק הדין נכתב כי כלתה של המנוחה אכן דרשה בתקיפות שילדיה יקבלו את נכסי המקרקעין ללא שותפות עם המתנגדות. עוד עלה כי בתה, אחת הזוכות, הקלידה את הצוואות שקדמו לצוואה שבמחלוקת. 

עם זאת בסופו של דבר נקבע כי לא הוכח כי הצוואה שעליה חתמה המנוחה היא תוצאה של התנהלות פסולה זו.

בערעור תקפו המתנגדות כמעט כל קביעה בפסק הדין. טענתן המרכזית הייתה כי בית המשפט טעה כשלא קיבל את טענתן להשפעה בלתי הוגנת לנוכח מעורבות הכלה והנכדה. 

המשיבים טענו מנגד כי המתנגדות ממחזרות את טענותיהן בניסיון למקצה שיפורים.

לא עשה ׳העתק הדבק׳

השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור. 

הוא הדגיש כי בית המשפט קבע עובדתית שעורך הדין שערך את הצוואה האחרונה לא פעל בשיטת ״העתק הדבק״ של הטיוטה שהוקלדה על ידי אחת הזוכות, אלא ניסח וערך את הצוואה מחדש. זאת, אף שנותר דמיון מסוים לנוסח שהקלידה הנכדה. 

כמו כן, עורך הדין העיד כי התרשם מצלילות וחדות דעתה של המנוחה, עד שלא ראה צורך לדרוש חוות דעת פסיכוגריאטרית טרם עריכת וחתימת הצוואה.

השופט הבהיר כי עריכת הצוואה על ידי עורך הדין ניתקה את מעורבות הכלה והנכדה מהצוואה שנחתמה כך שלא ניתן לומר שהן השפיעו השפעה בלתי הוגנת על המנוחה. 

המערערות חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.   

השופטת אספרנצה אלון והשופט אריה נאמן הצטרפו לפסק הדין. 

• ב״כ המערערות: עו״ד יסכה אוסטר
• ב״כ המשיבים: עו"ד עמוס אלון

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין