אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> האם שכן רשאי להתקין שעון שבת בבניין כדי שלא לחלל שבת?

האם שכן רשאי להתקין שעון שבת בבניין כדי שלא לחלל שבת?

מאת: עו"ד יצחק נטוביץ | תאריך פרסום : 07/05/2017 08:45:21 | גרסת הדפסה
אילוסטרציה: Lorenzo Cavoretto, 123rf.com

שכן דתי טען שחיישן תאורה אוטומטי אינו מאפשר לו לצאת ולהיכנס אל ביתו בשבתות ובחגים, אך שכניו לא רצו לשנות את מערכת התאורה הקיימת. המפקחת על המקרקעין נדרשה להכריע.

המפקחת על רישום המקרקעין בירושלים סברה שיש לפרש את חוק המקרקעין תוך כיבוד זכויותיו של הפרט המבקש לקיים אורח חיים דתי, כל עוד הוא לא פוגע באחרים. לפיכך, היא קבעה באחרונה שהשכן יוכל להמיר את התאורה הקיימת בתאורה "שומרת שבת".

המחלוקת התעוררה בין שכנים המתגוררים בבית משותף בבית שמש. התובע, בעל דירה בבניין, הגיש תביעה נגד נציגות הבית המשותף שנדונה בפני המפקחת יעל ענתבי-שרון.

בתמצית, התובע – אדם חרדי – טען שחיישן אור אוטומטי שנדלק כתוצאה מיציאה או כניסה אל הבית גורם לו לחלל שבת, כך שהוא לא יכול לצאת ולהיכנס אל ביתו בשבתות ובחגים.

בתביעתו הוא ביקש להפסיק את פעולת החיישן בשבת ובמקום זאת להתקין מתג אור "רגיל" או לחלופין תאורת שבת. התובע אף הבהיר כי הוא מוכן לשאת בעלויות הכרוכות בכך.  

בעיקרו של דבר, התובע התבסס על סעיף 59ח' לחוק המקרקעין שמתיר לבעל דירה להתקין על חשבונו, וללא הסכמת הדיירים האחרים, מנגנון המאפשר תאורה ללא חילול שבת.

הנציגות טענה מנגד כי החיישן מותקן בבניין מזה 19 שנה, על פי הסכמת כלל בעלי הדירות והתובע רכש את הדירה כשהוא היה מודע לכך. בנסיבות אלו, לשיטתה, אין לאפשר לו לכפות את רצונו על הדיירים ולשנות את אורח חייהם. עוד נטען בין היתר כי סעיף 59 אינו מעניק לדייר זכות לדרוש לבטל מערכת תאורה פועלת.

"זה נהנה וזה לא חסר"

המפקחת, שביקרה במקום, ניתחה את סעיף 59ח' ובסופו של דבר הכריעה לטובת התובע. לעמדתה, הנוסח של הסעיף – "התקנת תאורה בלא חילול שבת" – יכול לכלול בתוכו גם ניתוק של תאורה קיימת שיש בה חילול שבת.

המפקחת הסבירה כי במקרה שבו ישנן שתי אפשרויות לשוניות סבירות, יש לבחון איזו אפשרות מגשימה את תכליתה של החקיקה. בהקשר זה המפקחת סקרה את הדיון שנערך בכנסת בשנת 2005, בסיומו התווסף הסעיף לחוק המקרקעין.

בסיכומו של דבר, המפקחת הבהירה כי מטרת הסעיף היא לאפשר לאדם לגור בבית משותף מבלי לפגוע בדתו או במצפונו, כל עוד הדבר אינו מהווה פגיעה בבעלי הדירות האחרים. כלומר, המטרה היא מחד לאפשר לבעל דירה חרדי לקיים את אורח חייו הדתי, ומאידך לוודא כי לא תיגרם בשל כך פגיעה בבעלי דירות אחרים, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר".

המפקחת הוסיפה כי הנתבעת טענה לפגיעה בבעלי הדירות האחרים אולם לא יצקה תוכן לטענה זו, למעט חוסר הרצון לשנות מצב קיים. אלא שלפי המפקחת, שינוי כלשעצמו אינו מהווה פגיעה בהכרח. מנגד, לתובע אין גישה חלופית אל ביתו, כאשר ידיעתו או אי-ידיעתו על קיומו של החיישן לפני רכישת הדירה כלל לא רלוונטית.

לפיכך, המפקחת ענתבי-שרון קבעה שיש לאפשר לתובע להתקין תאורת שבת על חשבונו, או לחלופין מתג ידני במקום אוטומטי – בהתאם להעדפת הנתבעת.

הנתבעת חויבה בהוצאות התובע בסך 1,000 שקל.

למעבר אל פסק הדין

  • ב"כ התובע: עו"ד ישראל הכט
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד זאב פרבר
עו"ד יצחק נטוביץ עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ