ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
מאת: עו"ד אברהם הופרט
לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
בעל, שביקש להתגרש מאשתו בטענה שהיא בוגדת בו, נתבע על ידה לשלם לה את מלוא כתובתה בסך מיליון שקל. לטענתה, חשדותיו המוגזמים של הבעל הם שהובילו לגירושין. אז מי אשם ומי ישלם?
כשבע שנים לאחר נישואיהם, החל הבעל לחשוד שאשתו מקיימת קשר רומנטי עם גבר אחר. חשדותיו התחזקו לנוכח ריבוי שיחות טלפון ומסרונים בין האשה לאותו הגבר, מחוץ לשעות העבודה.
לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע לשלום בית, ביצעה האישה בדיקת פוליגרף, בה נשאלה אם קיימה יחסי מין עם אותו גבר. האישה ענתה בשלילה, אך הסתבר שהיא משקרת. בעקבות זאת, ותוך התעלמות מהתשובות האחרות של האישה, עזב הבעל את הבית והגיש תביעות גירושין וחלוקת רכוש לבית הדין הרבני בבאר-שבע.
האישה טענה בתגובה, כי עשתה מאמצים רבים להשיב את שלום הבית, אך בשל יחסו החשדני של הבעל כלפיה - אין מנוס מלהתגרש. עם זאת, היא דרשה את מלוא כתובתה, שסכומה עומד על מיליון שקל. לטענתה, ההליך כולו נגרם בשל חשדות השווא של הבעל והתנהגותו כלפיה. האישה תיארה את התנהגותו הקשה של הבעל ואת חוסר אמונו בה, וכן את ניסיונותיה הכושלים לרכוש אמון זה בחזרה.
מסרונים הם לא עדות לרומן
הדיינים קבעו, כי לא היתה בידי הבעל ראייה ממשית לבגידת האישה, וכי ייתכן שכל הדרמה היא תוצאה של חשדותיו המוגזמים.
הדיינים ציינו, כי ממצאי הבדיקה אינם מהימנים. כך למשל, ציינו הדיינים, כי במהלך הבדיקה נשאלה האישה שאלה נוספת- האם במהלך הנישואים קיימה יחסי מין עם אדם אחר מלבד בעלה. על שאלה זו היא ענתה בשלילה, ותשובתה הוכחה כנכונה.
לעניין התכתובת שניהלה האישה עם הגבר האחר, קבעו הדיינים שעל אף שאין במסרונים כדי להצביע על קשר רומנטי בין האישה לגבר, אין זו התנהלות המתאימה לאישה נשואה.
יחד עם זאת, הדיינים ציינו את העובדה שהאישה נענתה לבקשת הבעל לחדול מהקשר עם הגבר. הדבר מוכיח, כי אכן ניסתה לרכוש את אמון הבעל בחזרה, קבעו הדיינים.
הדיינים קבעו, שלא המסרונים היו עילת הגירושין אלא חשדות הבעל, ולכן עליו לשלם לאשה את כתובתה. אלא שישלם רק 175 אלף שקל ולא מיליון שקל, הן בגלל המשבר הנפשי הקשה העובר על בני המשפחה, הן לאור העובדה שיש לאפשר לבעל לעמוד גם בדמי המזונות שהוא מחויב בהם והן לאור העובדה שדמי הכתובה, שנחתמה לפני 20 שנה, מופרזים.
לא די בתחושות
בית הדין הוכיח, שהדיינים בודקים כל טיעון וטיעון בגדר ראיות על פי ההלכה ופוסקים בהתאם. הבעל חיפש כל סיבה לפטור את עצמו מתשלום הכתובה וניסה לעשות שימוש בכל בדל כוזב של ראיה שעמדה לרשותו - ללא הצלחה.
ניכר מפסק הדין שהדיינים נחלקו בדעותיהם בעניין התנהגותה של האישה ונטו לה חסד, בעיקר בכך שלא קיבלו את בדיקת פוליגרף כראיה מהימנה ולא הסתמכו על המסרונים הרבים שהחליפו האישה והגבר האחר - כעדות לקיומו של רומן ביניהם.
יחד עם זאת, גם הבעל הרוויח את יומו בבית הדין: הוא אמנם חויב לשלם לאישה את כתובתה, אלא ששיעורה הופחת ל- 20% בלבד מהסכום המקורי.
אם יש בין הקוראים בעל, החושב שאשתו בוגדת בו וחשדות אלו רודפים אותו כשדים, כדאי שידע שלא די בתחושות ובטענות שאינן מבוססות: בסוף הוא עלול למצוא עצמו תובע גירושין מאשתו שלכאורה בגדה בו, ומחויב לשלם את מלוא כתובתה...
לפסק הדין בעניין פלוני נגד פלונית
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.