גם בתי המשפט מאשרים: עושק בשוק השכירות בתל אביב

כשלים בשוק השכירות מאלצים את השוכרים לחתום על הסכמי שכירות עושקים ומקפחים ולסבול בעלי דירה מתעמרים. בפסק דין שניתן באחרונה בתביעה אמיצה שהגיש שוכר, נמתחה ביקורת חמורה על התנהלות בעל בניין בעיר.

לפני כשנתיים, אדם שכר דירה בתל אביב לתקופה קצרה של חמישה חודשים וחצי תמורת דמי שכירות חודשיים של למעלה מ- 5,000 שקל. בעל הדירה הוא גם הבעלים של הבניין המכיל עשר דירות להשכרה. בתום השכירות חילט בעל הדירה פיקדון בסך 10,000 שקל שהפקיד בידיו השוכר בתחילת התקופה, מבלי שהשוכר הבין למה. 

בתביעה שהגיש השוכר בעקבות זאת הוא טען כי הפיקדון נגבה ממנו ללא כל הצדקה ולמרות שלא נותר לו כל חוב ולא נגרם לדירה נזק. במסגרת התביעה, שהוגשה בבית משפט לתביעות קטנות בת"א, תיאר השוכר מסכת של הטרדות והצקות בלתי פוסקות מצד בעל הדירה, שהיו מנת חלקו במשך כל תקופת השכירות, לרבות מעקב ובילוש באמצעות מצלמות ומכשיר הקלטה שהותקנו בבניין.

השוכר ביקש לפיכך להשיב לו את הפיקדון ולפצות אותו ב-20 אלף שקל בגין הפגיעה בפרטיותו.

בתגובתו לטענות, הכחיש בעל הדירה כי ניהל מעקב אחר התובע וטען כי חילוט הפיקדון נעשה מאחר שהתובע הפר הוראות יסודיות בחוזה השכירות, אשר בעטיין הוא זכאי לפיצוי הקבוע בהסכם שגובהו ממילא עולה על סכום הפיקדון.

לטענת הנתבע, השוכר הפר את ההסכם כשלא ערך ביטוח, כשאיחר במספר ימים במסירת המפתח בתום השכירות, ובכמה שעות בפינוי הדירה, כשהחזיר את הדירה לא צבועה, אפשר הכנסת בעלי חיים ועוד.

חוזה עושק

בפסק דין מפורט ומנומק השופט הבכיר אלי ספיר הטיח ביקורת קשה בבעל הדירה ודחה את כל טענותיו. השופט קבע כי חוזה השכירות עליו חתם השוכר כמו גם יתר השוכרים בבניין, הוא "חוזה עושק" המקפח את השוכרים "הפועלים תחת אילוצי שוק קשים". לדברי השופט, ההסכם מכיל תנאים בלתי סבירים וסנקציות כספיות מופקעות ובלתי פרופורציונאליות על הפרות שאינן משמעותיות.

השופט ציין עובדה מקוממת במיוחד, שהנתבע סבר כי אין זו מחובתו לדאוג שהדירה תהיה מחוברת לחשמל והשוכר נאלץ לחברה על חשבונו. בהקשר זה העיר השופט כי דירה שאינה מחוברת לתשתיות אינה ראויה למגורים, וכי החובה לדאוג לחיבור חלה על בעל הדירה.

השופט המשיך וקיבל במלואה את גרסת התובע לגבי הפגיעה בפרטיותו וקבע כי הנתבע אכן ניהל אחריו מעקב. לדברי השופט, הנתבע שלח לתובע אין ספור הודעות בזמן אמת המעירות לו על הפרות לכאורה של ההסכם. כך למשל כשהקיש התובע על דלת השכן שלח לו הנתבע הודעה כי יחדל מהטרדת השכנים או כשהגיע לבקרו אורח עם כלב שלח לו הודעה כי הדבר אסור על פי ההסכם וכיו"ב.

עוד הסתבר, כי התובע עשה מאמצים לבטל את השכירות לפני סיום התקופה אך הנתבע הכשיל את ניסיונותיו על ידי התחמקות מפגישות עם דיירים חלופיים שהציע השוכר.

השוכר שלא אמר נואש אף הציע לנתבע פיצוי לא מבוטל בעבור ביטול השכירות לפני תומה, אך גם הצעה זו נדחתה על ידי הנתבע. ועל כן, התובע, שהלכה למעשה היה נתון במלכוד, נשאר בלית ברירה בדירה עד תום תקופת השכירות ושילם את מלוא דמי השכירות. לתדהמתו, בעל הדירה לא הסתפק בכך וחילט את פיקדונו תוך העלאת טענות שונות ומשונות.

בנסיבות אלו, הורה השופט לנתבע להשיב לתובע את הפיקדון שחולט ופסק לתובע פיצויים בסך 20 שקל בגין הפגיעה בפרטיותו.

• הצדדים לא היו מיוצגים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין