זוג התגרש וחתם על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו הבעל התחייב להעביר לאשתו את חלקו בדירתם. אלא שהשניים המשיכו לחיות יחד וכעבור שנים יצא המרצע מן השק – ככל הנראה, ההסכם נחתם למראית עין בלבד.
האישה הגישה לאחרונה תביעה בביה"ד הרבני האזורי בחיפה בה ביקשה להורות על אכיפת הסכם גירושין שעליו חתמה עם בעלה-לשעבר לפני כ-14 שנה, כאשר השניים התגרשו.
אלא שהם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת, וכשבע שנים לאחר מכן – בשנת 2010 – הם נפרדו בעקבות סכסוך, ובית הדין סידר גט נוסף.
באותו הסכם שנחתם בשנת 2002, נקבע שהבעל יעביר לאישה את זכויותיו בדירה המשותפת, ללא תמורה.
האישה טענה בין היתר כי הרקע לגירושין היה בגידות של הבעל, אלימות והשפלות שחוותה, וכי השניים המשיכו לחיות יחד רק על מנת לטפל בבנם החולה, שלימים נפטר.
מנגד, הגרוש-הנתבע הציג גרסה אחרת לגמרי. הוא טען כי מדובר בהסכם פיקטיבי שנחתם רק למראית עין, כאשר היחסים בינו לבין גרושתו היו תקינים לחלוטין, ועל כן אין לממשו. לדבריו, הגירושין היו כולם מן הפנים ולחוץ, וכל מטרתם הייתה להבריח נכסים מנושים שצבאו עליו, כשלטענתו באותה עת היה בחובות של כחמישה מיליון שקל.
פיקטיבי או לא פיקטיבי? זו הייתה הסוגיה המרכזית שנדונה בפני אב"ד הרב יוסף יגודה, הרב ישראל דב רוזנטל והרב סיני לוי.
עובדות וראיות רבות
למרות הגישה הכללית שלא לבטל הסכמי גירושין, גם אם תכליתם הייתה הברחת נכסים, הדיינים סברו כי "במקרה חריג זה, אכן מדובר בהסכם למראית העין בלבד, ואין להיעתר לבקשת האישה להורות על אכיפת ההסכם".
לדברי הדיינים, דעתם שלפיה שמדובר בהסכם פיקטיבי שלא הייתה בו כוונה אמיתית להעביר את הדירה לאישה, התגבשה לנוכח עובדות רבות וראיות רבות. למעשה, הדיינים השתכנעו שבאותה עת הצדדים כלל לא התכוונו להיפרד והאישה לא הציגה בדל ראייה לטענותיה בדבר בגידות של הבעל.
כמו כן, הדיינים הסבירו שהסכם הגירושין "חסר ביותר", ואין בו כל אמירה משפטית משמעותית מלבד העברת זכויות האיש בדירה וויתור האישה על כתובתה. בהקשר זה הדיינים העירו כי "אילו אכן הייתה כוונה להסדיר את מכלול היחסים שבין הצדדים לקראת גירושין אמיתיים, כדוגמת השאלה מי נושא בחובות המשותפים (או שאינם משותפים)".
הדיינים אף הזכירו שבמשך שנים ארוכות ההסכם פשוט לא קוים, כלומר הדירה לא באמת הועברה על שם האישה, דבר שחיזק את אמינות עמדתו של הבעל.
אל "התמונה הכללית" הזו, כלשון הדיינים, הצטרפו דבריהם של עדים שהופיעו בזמנו בבית הדין ואמרו שתמהו על הגירושין, כאשר אחד מהם אף טען שהבעל אמר לו במפורש שמדובר בהליך פיקטיבי לחלוטין.
בסיכומו של דבר תביעת האישה נדחתה, ונקבע כי אין להורות על אכיפת הסכם הגירושין.
בתוך כך, בסיומו של פסק הדין הדיינים הבהירו כי "העובדה שבעבר בית הדין נתן להסכם תוקף של פסק דין, אינה נותנת לו מעמד עדיף עד שיהיה תקף אף אם נעשה למראית העין בלבד".
- ב"כ המבקשת: עו"ד דלית דרורי מיכלוביץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד מיכל לנקרי
עו"ד יורם שר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.