אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> בקיעים ראשונים באופן חישוב שהות זרים בישראל

בקיעים ראשונים באופן חישוב שהות זרים בישראל

מאת: עמית עכו, עו"ד; יואב נוי, עו"ד | תאריך פרסום : 17/08/2008 12:00:00 | גרסת הדפסה

בעקבות החלטת בית המשפט העליון מחודש מרץ 2007 בפרשת טנסה[1], קבע משרד הפנים נוהל רציף לפיו אזרח זר אשר עבד בישראל בכל נקודת זמן בעבר, לא יוכל לשוב לישראל למטרת עבודה במידה שחלפו למעלה מחמש שנים ושלושה חודשים ממועד תחילת העבודה בישראל. מנגד ניתן להצביע על בקיעים ראשונים המסתמנים לאחרונה בנוהל, עליהם נעמוד במאמר זה.

בחודש אפריל 2008 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת וונרון[2], כי בנסיבות מסוימות ניתן לאפשר לעובדים זרים להשלים ולעבוד תקופת עבודה מלאה ומצטברת של 63 חודשים, על אף שחלפו למעלה מחמש שנים ושלושה חודשים מהיום בו החלו את עבודתם בישראל. כאמור, חריג זה התאפשר בעקבות פנייה לבית המשפט המנהלי.

לעומת זאת נקבעו בחוק מספר חריגים המאפשרים העסקה של עובדים זרים מעבר ל-63 חודשים:

  1. תיקון מס' 13 לחוק הכניסה לישראל מאפשר להעניק אשרה לתקופות נוספות מעבר לתקופת החמש שנים ושלושה חודשים בשל "נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, או לחברה שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה".
  2. הארכת אשרה אשר ניתנה לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי מעבר לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים לצורך מתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת וזאת בנסיבות ספציפיות.
  3. הארכת אשרות עבודה לעיתונאים זרים השוהים בישראל מעבר לתקופה הקצובה של חמש שנים ושלושה חודשים.

הנוהל והטוענים נגדו

נהלי משרד הפנים המבוססים על חוק הכניסה לישראל[3], מאפשרים לאזרח זר לעבוד בישראל עד חמש שנים ושלושה חודשים מיום קבלת אשרת העבודה הראשונה בישראל (למעט חריגים). כך לדוגמא, בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בעניין טנסה ולנוהלי משרד הפנים אשר נקבעו בעקבותיו, מומחה אשר עבד בישראל במשך שנה בלבד לפני כ-10 שנים, לא יוכל לשוב לישראל לעבודה לעולם.

נוהל חדש זה נתון לביקורת נוקבת מצד חברות רבות במשק המעסיקות מומחים זרים והטוענות כי בחישוב משך העסקה בישראל, יש לספור אך ורק את תקופות השהייה בישראל במסגרת אשרת עבודה (ב-1) ולא לכלול תקופות שהיה בישראל באשרת תייר (המתירים ביקורים עסקיים) וכן תקופות בהן המומחה כלל לא שהה בישראל.

פרשת וונרון והחלטת בית המשפט המחוזי

כאמור לעיל, החלטת בית המשפט בפרשת וונרון מהווה בקיע ראשון בנוהל הקיים של משרד הפנים. עניינה של הפרשה עוסק בעתירות מנהליות שהוגשו כנגד משרד הפנים על ידי עובדים זרים ביחס למעבר מענף התעשייה לענף הבניין עקב פיטוריהם בשל צמצום בכוח האדם.

בעקבות קבלת העתירות ומשך הזמן הרב, במהלכו משרד הפנים לא אפשר הלכה למעשה לעובדים הזרים לעבוד עד לקביעת נוהל ביחס למעבר מענף עבודה אחד למשנהו, הוגשה עתירה נוספת שעניינה לאפשר לעובדים הזרים להישאר בישראל לצורכי עבודה את מלוא התקופה האפשרית בהתאם לנוהלי משרד הפנים, דהיינו להשלים את תקופת עבודתם בישראל ל- 63 חודשים מצטברים.

 

כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן נימקה את החלטתה וקבעה את הדברים הבאים:

"בשל עמדתו הדווקנית של משרד הפנים, בשל העובדה שלא אישר לאותם עותרים... לעבוד באופן זמני עד לבירור העתירה בעניינם... אני מוצאת לנכון להיענות לשתי הבקשות ... ולאפשר לכל אחד מהם לעבוד את מלוא התקופה של 63 חודשים, כאשר תקופה שבה נמנע מהם לעבוד בשל התמשכות ההליכים... לא תבוא במניין התקופה המותרת הכוללת... " (ההדגשה אינה במקור י.נ).

בית המשפט המחוזי קבע, כי בניגוד לנוהלי משרד הפנים שעניינם ספירת הרצף ממועד קבלת אשרת העבודה הראשונה בישראל בישראל, יש להחיל מבחן של רצף תעסוקתי, קרי לאפשר לעובדים הזרים לעבוד בישראל במשך 63 חודשים מצטברים, כאשר תקופות בהן לא עבדו אל יבואו במניין התקופה. זאת בניגוד לנוהל ספירת הרצף אותו מיישם משרד הפנים.

הנוהל הקיים, החלטת בית המשפט המחוזי ומומחים זרים

החלטת בית המשפט המחוזי אינה מהווה תקדים מחייב ומתייחסת לנסיבות ספציפיות, אולם היא מצביעה בבירור על הבעייתיות בנוהל הקיים ולמודעות בית המשפט ביחס לבעיה ובצורך במציאת פיתרון מקיף.

אחת הקבוצות המרכזיות אשר נפגעת מהנוהל באופן הקשה ביותר הינה קבוצת המומחים הזרים. עובדים אלו הינם רובם ככולם מנהלים ועובדים בכירים בחברות רב לאומיות, אשר מגיעים לישראל לצורך העברת ידע ייחודי מקצועי אשר אינו קיים בישראל. שהותם של כל אחד מן המומחים הזרים בישראל תורמת באופן משמעותי למשק ולכלכלה בישראל, לרבות סיוע בגיוסם והכשרתם של עובדים ישראלים רבים. כל זאת בניגוד ליתר קבוצות העובדים הזרים אשר תרומתם למשק ולכלכלה פחותה לאין שיעור. יתר על כן, קבוצת המומחים הזרים מהווה פלח קטן ביותר מכלל העובדים הזרים המועסקים בישראל.

אופי עבודתם של מרבית מהמומחים הזרים שונה במהותו מיתר קבוצות העובדים הזרים המגעים רובם ככולם לישראל לצורך שיפור תנאי תעסוקתם לתקופה רציפה וארוכה ככל שהחוק מתיר או הנסיבות מאפשרות. מאידך, מומחים המועסקים בחברות רב לאומיות נדרשים על ידי חברות רב לאומיות להגיע לישראל לתקופות קצובות לצורך ביצוע פרויקט של מספר חודשים ועם סיומו חוזרים לעבוד בשלוחת החברה בחו"ל. העובדה כי מומחים אלו נשלחים לישראל על ידי שלוחת חברה רב לאומית ומשכורתם משולמת לרוב על ידה, מבטלת את החשש של השתקעות בישראל כפי שזה קיים ביחס לעובדים זרים אחרים.

במקרים רבים נדרשים אותם מומחים לחזור לישראל מספר שנים לאחר מכן לצורך השתתפותם בפרויקט נוסף, שאף הוא אורך מספר חודשים. בהתאם לנוהל הקיים של משרד הפנים, מנועים מומחים אלו לעולם לחזור ולעבוד ישראל, זאת מכיוון שחלפו 63 חודשים מהיום בו התחילו לעבוד בישראל, על אף שהלכה למעשה שהו ועבדו בישראל חודשים ספורים בלבד.

הבדל ניכר נוסף בין קבוצת המומחים הזרים לעובדים הזרים נובע מכך שלעובד זר קיים לרוב תחליף בדמות עובד זר אחר, מאידך מומחה זר הינו בעל התמחות גלובלית ספציפית אשר במקרים רבים אינה בת תחליף, ומכאן דינו של הפרויקט אליו נדרש לשוב המומחה לעבודה בישראל להיכשל.

הנהלות חברות רב לאומית המשקיעות מאות מיליוני דולרים בישראל ומעסיקות עשרות אלפי עובדים ישראלים במחקר פיתוח וייצור, רואות בנוהל הקיים מכשול מהותי לחופש בניוד עובדיהם לישראל לצורך ביצועם של פרויקטים חדשים. עובדה זו מהווה שיקול שלילי ביחס להרחבת הפעילות בישראל והשקעת משאבים נוספים.

סוף דבר

בית המשפט המחוזי קבע, כי בניגוד להחלטת בית המשפט העליון ולנוהלי משרד הפנים שעניינם רצף שהות בישראל, יש להחיל מדיניות המבוססת על רצף תעסוקתי. כלומר: במידה שנמנע מהעובדים הזרים לעבוד לאורך תקופה מסוימת, הרי שתקופה זו לא תיכלל בתקופה הכוללת בה מותר להם לעבוד בישראל.

אנו גורסים, כי בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי, יש לשנות את הנוהל ביחס לקבוצת המומחים זרים ולא למנוע את כניסתם לצורכי עבודה, כלומר: למנות את התקופות בהן עבדו הלכה למעשה בישראל. אנו בדעה, כי אם יתגלגל מקרה דומה לפתחו של בית המשפט העליון, הרי שתקום אפשרות קרובה לוודאי לשינוי ההלכה ולביטול נוהל העבודה הנוכחי.

אופי עבודתם השונה, תרומתם החיונית והמשמעותית למשק ולשוק העבודה והיעדר אינטרס של המומחים הזרים להישאר בישראל מהווים, כאמור לעיל, שיקול מכריע בהחרגתם מהנוהל הקיים.

לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:


* עוה"ד עמית עכו הינו שותף במשרד עורכי הדין קן-תור & עכו, חבר בוועדת החקיקה עובדים זרים בלשכת עורכי הדין בישראל, וחבר בכיר ב IPBA – ארגון עוה"ד של מדינות הפאסיפיק – המזרח הרחוק.

עוה"ד יואב נוי הינו עורך דין בכיר במשרד עורכי הדין קן-תור & עכו, במחלקת דין ישראלי.

משרד עו"ד קן – תור & עכו מתמקד בתחום ה-Corporate Relocation, כלומר קבלת היתרי עבודה מטעם חברות לעובדים המוצבים במדינות זרות.

מחלקת דין ישראלי מתמקדת בטיפול בקבלת אשרות עבודה זמניות בישראל עבור מומחים זרים המועסקים בתעשיית ההיי–טק, מדעי החיים (Bio-Technology), בנקים זרים ונציגויות בישראל של חברות רב לאומיות.

מידע נוסף ביחס לניוד מומחים לישראל, לארה"ב ולמדינות נוספות ניתן למצוא באתר האינטרנט של המשרד www.ktalegal.com.

** המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ