- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בעל דירה תבע סכומים מופרזים מהשוכרים, ושילם על חוסר הוגנות
בעל דירה תבע קרוב ל-27 אלף שקל בטענה שהשוכרים השאירו אחריהם חובות ונזקים. בבית המשפט אמנם נמצא כי נותרו נזקים מסוימים בדירה, אך לא כאלה שמצדיקים חיוב של עשרות אלפי שקלים.
אזהרה: לא משתלם להגיש תביעות על סכום מופרז. בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה חלק מתביעה שהוגשה כנגד זוג שוכרים שעזב דירה לאחר שש שנות שכירות והותיר בה נזקים. עם זאת, הרשמת הבכירה ורדה שוורץ פסקה שסכום התביעה לא היה מציאותי בעליל, ומצאה דרך יצירתית "להעניש" את בעל הדירה.
בני הזוג שכרו דירה במרכז הארץ בין השנים 2010-2016. זמן קצר לפני עזיבת הדירה, פרץ סכסוך בין הבעלים לבין השוכרים. תחילה הוא נסב סביב מועד העזיבה אך בהמשך הוא העמיק מאחר שהבעלים לא היה מרוצה מהתיקונים שהשוכרים ביצעו לבקשתו בדירה, ומהנזקים שלטענתו נותרו בה.
במקום לפנות שוב לשוכרים ולהסדיר את הנושא מולם, הבעלים מיהר להפקיד שיק ביטחון של 30 אלף שקל שמסרה לו האישה עם החתימה על הסכם השכירות – אך הוא לא כובד. בנובמבר 2016 הוא תבע אותה על 26,737 שקלים בגין הנזקים שנותרו בדירה ועיכוב במועד העזיבה.
הבעלים טען כי הדירה הוחזרה לו באיחור של שישה ימים, וכי בניגוד להסכם השכירות – השוכרים לא צבעו אותה, לא שילמו את חשבון הארנונה האחרון ואף הותירו נזקים רבים בקירות הדירה, בריהוט ובגינה. הסכום המבוקש נדרש לכיסוי עלויות השיפוץ שערך ולפיצוי על אבדן דמי שכירות בתקופתו.
מנגד, השוכרת טענה שהיא לא חייבת לבעלים דבר שכן הדירה הוחזרה במועד שסוכם ולאחר שכל החשבונות שולמו. בנוסף, היא עמדה על כך שבן זוגה ביצע תיקונים בדירה וכי הנזקים שנותרו בה הם תוצר של "בלאי סביר" שהאחריות לתקן אותם חלה על הבעלים.
סוף מעשה במחשבה תחילה
בחינת עדויות הצדדים הובילה את הרשמת הבכירה שוורץ למסקנה כי התובע לא זכאי לקבל פיצוי על רוב הנזקים שעליהם התלונן בכתב התביעה.
כך למשל, ממיילים שהציג בפניה התובע עלה כי הוא אישר לשוכרים להשאר בדירה שבוע נוסף. "התנהלות זו כאשר הוא מתכוון לדרוש מהנתבעת פיצוי מוגדל בגין ימים אלו – אינה התנהגות הוגנת ובתום לב" כתבה הרשמת.
הרשמת קבעה עוד כי בהסכם השכירות השוכרים התחייבו להשיב את הדירה במצב שקיבלו אותה. מאחר שהבעלים לא הוכיח כי הדירה נמסרה לשוכרים כשהיא צבועה, ובהסכם אין סעיף שחייב אותם לצבוע אותה – הוא לא היה זכאי לדרוש על כך פיצוי.
בסופו של דבר הרשמת מצאה כי הנזקים היחידים שהבעלים הוכיח הם ריהוט וציוד חסר, מושב אסלה שבור וחוב על חצי חשבון ארנונה עבור החודש שבו עזבו את הדירה. סך הנזקים הללו הסתכם ב-1,953 שקל בלבד.
ההפרש העצום בין סכום התביעה לבין הנזק בפועל לא נעלם מעיני הרשמת, והיא קבעה כי התביעה הוגשה על סכום מופרז שמצדיק לחייב את הבעלים ב-5,000 שקל הוצאות משפט.
"יש להניח בסבירות גבוהה כי לו היתה הנתבעת נדרשת לשלם סכום זה מלכתחילה, לא היה מתנהל הליך משפטי כלל" סיכמה הרשמת את פסק הדין.
אז מה שיצא בסוף הוא שלאחר קיזוז החוב של השוכרים הבעלים ישלם להם יותר מ-3,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
