עב 2127/04, סלומון משה נגד הרבנות הראשית ומועצת הרבנות הראשית לישראל
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי פיטורי התובעים, עובדי הרבנות לכשרות ארצית, בטלים הן משום שלא הייתה הצדקה לפיטוריהם, והן משום שלא נעשה לתובעים שימוע כדין. לפיכך, אע"פ שאכיפת יחסי עבודה אינה דרך המלך, יש להחזירם לעבודתם לאלתר.
בית הדין נדרש לשאלה מי היה המעביד של התובעים- האם הרבנות הראשית, חברת י.א., אשר נתנה שירותים טכניים וכלכליים להפעלת הרבנות לכשרות ארצית ואשר פטרה את התובעים, או שתיהן במשותף.
השופטת פרוז'ינין, סגנית שופטת ראשית, הגיעה למסקנה כי הרבנות הראשית היא המעבידה. ראשית, הרבנות הראשית ראתה את הרבנות לכשרות ארצית לא כגוף עצמאי אלא כגוף, מחלקה או יחידה, הכפופים אליה ישירות. " אין מדובר ב"זיקה" כטענת המדינה, אלא בכפיפות לכל דבר ועניין, הנוגעת אף לתפקודם של התובעים ולפיקוח על עבודתם". כן נקבע, כי הרבנות הראשית היא שהפעילה את הרבנות לכשרות ארצית, והיא זו שהעסיקה את התובעים. הוחלט, כי יש לייחס לתפקיד של חברת י.א. משקל פעוט בלבד, בשקילת מכלול הסימנים המביעים על קיומם של יחסי עובד-מעביד.
נפסק, כי הרבנות הראשית, בתור מעבידה ועל אחת כמה וכמה מעבידה ציבורית, חרגה מחובתה לאפשר לתובעים לטעון את טענותיהם ולקיים להם שימוע לפני פיטורים.
עב 2127/04, סלומון משה נגד הרבנות הראשית ומועצת הרבנות הראשית לישראל
למדור עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.