אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> ביהמ"ש: ידוע בציבור לא יעיד נגד זוגתו – "לא מדובר בחברים בטינדר"

ביהמ"ש: ידוע בציבור לא יעיד נגד זוגתו – "לא מדובר בחברים בטינדר"

מאת: עו"ד אלינור ליבוביץ' | תאריך פרסום : 30/12/2015 18:55:00 | גרסת הדפסה

ההחלטה של שופט השלום שמאי בקר היא החלטה משמעותית ש"אינה יוצרת מציאות אלא משקפת אותה". הגיע הזמן שניתן יהיה להכיר בבני זוג לא נשואים כבני משפחה גם בהליך הפלילי.

בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל-אביב קבע השופט כי בן זוגה של הנאשמת נחשב כבעלה ולכן – כפי שמורה החוק – לא תוכל להעיד במשפט שמתנהל נגד השניים על שימוש והחזקת סמים.   

לדידו של השופט בקר "ידועים בציבור הינם 'בני זוג המנהלים חיי משפחה במשק בית  משותף'. רוצה לומר, אין המדובר בחברים ב ,Facebook או ב - Tinder רחמנא ליצלן, או שניים שנפגשו אך אמש לבילוי משותף, והנה הם קמים בבוקרו של יום באותה המיטה, אלא בשניים שמקיימים מערכת יחסים זוגית לאורך זמן, כאשר מדובר במגורים משותפים, להבדיל משהייה  זמנית, ולצד המשק המשותף מנוהלים גם חיי משפחה בעלי אופי אינטימי".

במשפחה כן, בעבודה כן, אז גם בפלילי כן

פעמים רבות נדונה בבתי המשפט שאלת הסטטוס של ידועים בציבור. מרבית הפעמים נעשה הדבר בבית המשפט לענייני משפחה לצורך דיון בזכויות וחובות לגבי חלוקת רכוש ובעלות ברכוש בין ידועים בציבור או לגבי מזונות אזרחיים (שיקומיים) מכוח דיני החוזים. בפעמים אחרות נערך הדיון בבית הדין לעבודה, על מנת לבדוק האם לידוע/ה בציבור יש זכויות פנסיה או גמלת שארים מביטוח לאומי בשל פטירת מי שהיה בן או בת הזוג.

למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שבית משפט פלילי מכיר במפורש בסטאטוס של ידועים בציבור ככזה המקנה חסינות מפני עדות.

ההכרעה האמורה נדרשה כיוון שהתביעה זימנה את בן הזוג של הנאשמת כעד תביעה. אלא שסעיף 3 לפקודת הראיות קובע כי "במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו..." – כלומר, יש איסור להעיד בני זוג האחד נגד השנייה. במקרה הזה נשאלה השאלה האם הסעיף חל גם כשבני הזוג הם "רק" ידועים בציבור ואינם נשואים.

המדינה לא חלקה על כך שהנאשמת ובן זוגה הם ידועים בציבור אך עמדה על כך שפקודת הראיות מתייחסת רק לזוגות נשואים. הטענה הזו נשענה על ספרו של יעקב קדמי על הראיות, שבו נכתב כי "'בני זוג'... הם אלה שהדין בישראל מכיר בנישואיהם". 

אלא שהשופט בקר לא ראה עמה עין בעין, ודווקא תמך בהגנה, שהפנתה לרציונל שבבסיס ההוראה שבפקודת הראיות: "לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל שלום בית במסגרת המשפחה", ציטוט שגם כן נלקח מספרו של קדמי. לדידו, לא ניתן להבחין בין חשיבות שלמות התא המשפחתי של נשואים לבין זו של "מקושרים או מחוברים, שלא כדת וכדין הנוהג".  

ההגנה אמנם לא הביאה תקדים לכך שעדותו של ידוע בציבור נגד העזר שכנגדו איננה כשרה, אולם תקדימים "קרובים", המלמדים על פרשנות מרחיבה, תכליתית, של סעיף 3 לפקודת הראיות.

כזה הוא פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע כי אישה שהתגרשה  מבעלה, אך המשיכה לחיות עמו ואף ילדה לו ילדים לאחר הגירושין – איננה כשרה להעיד נגדו (ת"פ 2190/01). החלטה זו נשענה על פסיקה מוקדמת יותר של בית משפט השלום בכפר סבא (ת"פ 354/83). בפרשה זו שלל בית המשפט מהתביעה את האפשרות להעיד גרושה ששבה לחיק בעלה מהטעם שיש לראותם כבני זוג.

בשפתו הציורית כתב השופט בקר כי "אין כל טעם או סיבה, להגלות או להחריג את הידועים בציבור, מתחת למִטְריה שביקש המחוקק לשים מעל ראשם של בני זוג, לבל "ירטבו" מההליך הפלילי, לבל יחבל או יפגע הקשר הזוגי-משפחתי שביניהם".

גם אם אפשר לפרש את הוראות הפקודה בשתי דרכים, קבע השופט, עדיף לבחור בפרשנות שמקיימת את זכויות האדם.

תא משפחתי קיים ונושם

כמובן שמדובר בפסיקה מתבקשת וראויה ביותר. זוגיות אינה רק נישואים, ויש מגוון אפשרויות לחיים משותפים. ישנם זוגות רבים שבוחרים שלא להינשא, אם כאקט מחאה חילוני, אם בשל הגבלות דתיות או חשש מאיבוד זכויות כמו פנסיה ותגמולים מביטוח לאומי – האם בחירתם החופשית צריכה לגרום לכך שלא תהיה להם הגנה חוקית? ודאי שלא.  

יש לזכור, כי התכלית העומדת מאחורי הביטוי "בן-זוג" שבסעיף 3 לפקודת הראיות היא שמירה על שלמות התא המשפחתי ועל שלום בית, ובשביל הגשמת המטרה החברתית המובהקת הזו, המחוקק ובתי המשפט מוכנים להשלים עם כך שנאשם יצא זכאי  גם אם חטא.

מוסד הידועים בציבור מוכר בחוקים רבים בדיוק מהסיבה הזו, והמחוקק ביקש לשמור על זכויותיהם של מי שבחרו שלא להינשא או שאינם יכולים לעשות זאת.

בנוסף, הקביעה כי גם מבחינת ההליך הפלילי דין ידועים בציבור כדין נישואין, מחויבת גם משיקולי הרמוניה פרשנית, הנשענת על ערכי יסוד לרבות ערך השוויון.

אמנם מושג הידועים בציבור נזיל יותר ממושג הנישואין, ולעיתים ההכרה בו תחייב בירור עובדתי במעין משפט זוטא, אך זה מחיר ראוי למען השגת שוויון חברתי. צדו השני של המטבע, כפי שציין השופט בקר, הוא שתא משפחתי מדומה לא יהיה זכאי לכל הגנה שהיא.

בהקשר זה נכון יהיה לציין את דברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שקבע כי הגישה המקובלת היום היא שבמישור לשוני –  הדיבור "בן-זוג" רחב דיו כדי לכלול גם ידוע בציבור (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח נ. עליזה לבנון)

אסיים בכך, שאציין כי לעניות דעתי ראוי שהיום – שנים רבות לאחר כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו –   המילים "בני זוג", שבסעיף 3 לפקודת הראיות יפורשו באופן שונה ועדכני יותר.  ובלשונו של השופט בקר: "כלום באמת ובתמים ניתן לומר, עדיין, בעידן זה, כי תא משפחתי מתקיים, חי ונושם, רק אצל שניים שנישאו כדת וכדין? פשיטא, כי התשובה שלילית. קביעה זו אינה משנה מציאות, היא איננה יוצרת מציאות, אלא אך משקפת אותה".

* עורכת דין אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ