ביהמ"ש זיכה את צחי הנגבי מעבירות מרמה בפרשת המינויים הפוליטיים

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד צחי הנגבי

בית משפט השלום בירושלים ביטל ברוב דעות את האישום שהוגש נגד צחי הנגבי בעבירות של מרמה והפרת אמונים בגין מינויים פוליטיים בהם היה מעורב לכאורה, והרשיעו בעבירה של עדות שקר.

המדינה האשימה את צחי הנגבי ואת מי שכיהן כמנכ"ל משרדו - שאול הרשקוביץ, בין היתר בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בתקופת כהונתו של צחי הנגבי כשר לאיכות הסביבה, וזאת בשל מינויים פוליטיים שונים שמינו.

בפתח הכרעת הדין המשתרעת על פני מאות עמודים, ציינו השופטים כי זו הפעם הראשונה ששר לשעבר בישראל ומי שהיה יועצו ולאחר מכן מנכ"ל משרדו, מועמדים למשפט פלילי בשל מינויים פוליטיים לכאורה. עוד צוין, כי בתיק קוימו 128 ישיבות כשכל ישיבה היתה בין 7-8 שעות, ופרוטוקול הדיון והסיכומים מגיעים ללמעלה מ-17,000 עמודים.

השופטים נחלקו בדעותיהם ביחס למשמעות המעשים המיוחסים לנאשמים: השופטים עודד שחם ואריה רומנוב קבעו כי מעשיו של הנגבי מהווים מרמה והפרת אמונים, אך השופט רומנוב קבע כי יש לבטל את האישום מחמת הגנה מן הצדק. השופט יואל צור קבע כי יש לזכות את הנגבי מעבירה זו, שכן לדידו, המעשים אינם נכנסים לגדר מינוי פוליטי אסור. לפיכך, נקבע כי יש לבטל את האישום.

כמו כן, השופטים צור ורומנוב קבעו כי יש לזכות את הנגבי מעבירות של שוחד בחירות וניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה, לעומת השופט שחם שביקש להרשיע את הנגבי בעבירות אלה, ולפיכך הוחלט, ברוב דעות, לזכות את הנגבי מעבירות אלה.

עוד הוחלט ברוב דעותיהם של השופטים רומנוב ושחם, וכנגד דעתו של השופט צור, להרשיע את הנגבי בביצוע עבירה של עדות שקר.

לגבי הרשקוביץ, השופט צור קבע כי יש לזכותו, ואילו השופטים רומנוב ושחם קבעו אמנם כי הוא עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים, אך יש לקבל את טענת ה"הגנה מן הצדק" אותה העלה, ולפיכך האישום נגדו בוטל.

ביחס למינויים הפוליטיים, ציין השופט יואל צור, כי גם אם יש במינויים פוליטיים משום עבירה של הפרת אמונים, הרי שבמשך שנים דבר לא נעשה בנידון. "לא יתכן ליתן הכרעה שיפוטית, הקובעת כי עסקינן בעבירה פלילית, על מעשים שנעשו עוד טרם הוצאה הנחייה המזהירה לבל יעבור אדם עבירה פלילית בגין מינוי פוליטי ובמיוחד שעה שעד היום נקבעות הוראות המנסות להגדיר מהו מינוי פוליטי אסור". כתב השופט.

השופטים שחם ורומנוב הגדירו מינוי פוליטי כ"כל פעולה שעושה עובד הציבור כדי להביא למינויו של אדם לתפקיד ציבורי, כאשר הפעולה מונעת משיקולים פוליטיים", וציינו כי המינוי הפוליטי יכול להיעשות הן במישרין והן בעקיפין.

• ב"כ המאשימים: עו"ד ארז פדן; עו"ד נעמה דברת-סולטניק; עו"ד יפעת פנחסי
• ב"כ הנאשמים: עו"ד ד"ר יעקב וינרוט; עו"ד ד"ר גרשון גונטובניק; עו"ד עודד גזית

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד צחי הנגבי

למדור: פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.