ביה"ד - גם עיסוק בעבודות בניין שלא באתר בנייה יכול להחשב כעבודה מועדפת

לפסק הדין בעניין מימון בן נ' ביטוח לאומי-סניף ירושלים

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי חייל משוחרר אשר עסק בעבודות בנייה בחברה המוגדרת כעסק שיווקי ולא כאתר בנייה, זכאי בכל זאת למענק "עבודה מועדפת".

החייל סיים את שירותו הצבאי, ועבד במשך שנה וחצי בחברה באיזור התעשייה בני ברק. לטענתו, במסגרת עבודתו, עסק בתיקון מכולות, ברתכות, ובפעולות של העמסה ופריקת חומרי בניין לאתרי בנייה, ולכן הוא זכאי לגמלת "עבודה מועדפת".

הביטוח הלאומי, אשר הסתמך על דברי ההסבר להצעת החוק, טען, כי מדובר בעסק העוסק בשיווק ולא באתר בנייה, וכי ע"פ הקבוע בפסיקה פריקת ציוד באתר בנייה לא נחשבת כשלעצמה כעבודה באתר בנייה.

השופטת שרה שדיאור קבעה, כי הביטוח הלאומי שלל שלא כדין את גמלתו של החייל. זאת, מאחר ויש להתחשב בטיב העבודה שנעשית ולא רק בהגדרת שם העסק, ויש לבדוק האם העובדה מקיימת את תכלית החוק. במקרה הנדון, אין ספק, קבעה השופטת, כי החייל מילא את תכלית העבודה המועדפת, ודי בכך כדי לזכותו במענק.

השופטת אף התייחסה לפסיקה הקובעת כי לא די בפריקה והעמסה של ציוד באתר בניה כדי שתחשב כעבודה באתר בניה, וקבעה כי החייל במקרה זה עבד באתר גם בהתקנה ופירוק של שרוולים וגם בעבודות רתכות ומתכת, כך שלא מדובר רק בפריקת ציוד, ובכל מקרה הבאת חומרים ושינועם מהווה חלק בלתי נפרד מהעשייה הפיזית והבנייה באתר, ועל כן, גם מטעמים אלו יש לאשר את גמלתו.

לסיכום, קבעה השופטת, כי הביטוח הלאומי ישלם לתובע מענק לעבודה מועדפת והוצאות בסך של 1,000 ש"ח.

לפסק הדין בעניין מימון בן נ' ביטוח לאומי-סניף ירושלים

למדור: עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.