ביה"ד: מורה זכר זכאי לתשלום "תוספת אם"
לפסק הדין בעניין שטרנליב יוסף יורם נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות
ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבע, כי מורה ממין זכר זכאי לתשלום "תוספת אם" המוענקת לאם עובדת הוראה. זאת, בהתאם לפסיקה ולמטרתו של חוק שוויון הזדמנויות.
התובע, מורה במערכת החינוך היסודי, בעל וותק של כ- 15 שנים והיקף משרתו 80%, נשוי ואב לשתי בנות. האחת ילידת 11.12.93 והשניה ילידת 4.2.97.
אשתו של התובע עובדת בחברת יהלומים בימים א' - ה' בין השעות 9:00 - 16:00 לפחות.
במקום עבודתה של אשת התובע אין זכות לקיצור יום העבודה, ולא ניתנת כל תוספת כספית להורה לילדים.
לטענת התובע, עובדת הוראה בהיקף משרה זהה להיקף משרתו שהינה אם לילדים עד גיל 14 מקבלת "תוספת אם" בגובה 10% משכרה. המדינה אינה משלמת תוספת זו לאב עובד הוראה, דבר המהווה אפליה על פי חוק.
התובע בסס את זכאותו על פסה"ד בעניין סעדון, בו נקבע, כי אי הענקת הזכות לרכיבים "תוספת אם" ו"תוספת מעונות" לגברים המועסקים במשרה זהה והינם אבות לילדים בגילאים הרלוונטיים, מהווה אפליה אסורה.
המדינה טענה מנגד, כי פסק הדין בעניין סעדון אינו מעלה עילת תביעה, וכי לתובע אין זכות חוקית לקבלת "תוספת אם".
"תוספת אם" הינה זכות הורית
השופטת מיכל לויט מביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבלה את התביעה, וקבעה כי "תוספת האם", בין אם מדובר בזכות לקיצור משרה ובין אם מדובר בזכות לקבלת הטבה כספית, הינה "זכות הורית" אשר התובע זכאי לה באותה מידה בה זכאית לתוספת עובדת הוראה אם.
לדברי השופטת, מטרתו של חוק שוויון הזדמנויות הינה "להבטיח איסור אפליה" ולשמור על עקרון השוויון, ואי הענקת הזכות ל"תוספת אם" לתובע, רק בשל היותו עובד הוראה אב, סותרת את עקרון השוויון ומהווה הפליה פסולה.
השופטת קבעה, כי המועד הראוי להחלת הזכאות לתוספת הינו, מיום מתן פסק הדין בעניין סעדון, היינו, יום 30.9.01.
לפיכך, נפסק כי התובע זכאי ל"תוספת אם" בסך של 33,470 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד כנעני שמעון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גדי שילה מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
לפסק הדין בעניין שטרנליב יוסף יורם נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות
למדור עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
