- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביה"ד הארצי לעבודה: משרה מלאה תוגדר עפ"י הנהוג במקום העבודה
לפסק הדין בעניין אשרף עבאסי נ' חברת החשמל המזרח ירושלמית בע"מ
ביה"ד הארצי לעבודה קבע ברוב דעות, כי במקרה בו מעסיק נוהג להעסיק עובדים מסוימים מספר שעות הפוחת ממספר השעות למשרה מלאה כפי שנקבע בצו ההרחבה, תיחשב משרת העובדים כמשרה מלאה לצורך חוק שכר מינימום.
חשמלאי שפוטר מחברת החשמל עתר לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים לתשלום זכויות סוציאליות שונות. תביעותיו להפרשי שכר מינימום ופיצויי הלנה מוגדלים נדחו. החשמלאי ערער לביה"ד הארצי בגין רכיבי התביעה שנדחו כאמור וכן ערער על אי פסיקת הוצאות משפט.
החשמלאי טען, כי הוא זכאי להפרשי שכר מינימום מכיוון שהועסק במשרה מלאה וכי אין לכלול את תוספת השכר המכונה "הרף המינימאלי" כחלק משכר המינימום המגיע לו. כן טען, כי הוא זכאי לתשלום פיצויי הלנה מוגדלים והוצאות משפט.
מנגד, טענה חברת החשמל, כי החשמלאי לא הועסק במשרה מלאה, שכן שעות עבודתו פחותות משעות העבודה המוגדרות כמשרה מלאה ולפיכך שולם לו השכר הראוי. לטענתה, "הרף המינימאלי" נכנס לתוך תשלום שכר המינימום וכי העתירה לפיצויי הלנה מוגדלים התיישנה.
השופט רבינוביץ' קבע, כי חוק שכר מינימום מגדיר משרה מלאה על פי הנהוג במקום העבודה. השופט הזכיר, כי הגדרת משרה מלאה משתנה בהתאם לנוהג במקצוע מסוים. כך, משרת הוראה מלאה היא בת 24-30 שעות שבועיות וזאת על אף ששעות העבודה המקובלות עומדות על 43 שעות שבועיות. השופט ציין, כי קביעה זו "מתיישבת עם מציאות העבודה בישראל". לפיכך קבע, כי החשמלאי הועסק במשרה מלאה כפי הנהוג בחברה. משכך, הערעור התקבל ככל הנוגע להפרשי שכר המינימום. לעומת זאת, העתירה בנוגע ל"הרף המינימאלי" נדחתה, שכן זוהי השלמת שכר ולא תוספת. כן נדחה הערעור לפיצויי ההלנה לאור התיישנות העתירה, מאחר ומועד ההתיישנות הקבוע בחוק הגנת השכר עומד על שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן.
השופט פליטמן סבר בדעת מיעוט, כי תשלום שכר מינימום לעובד במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתו "מעוותת [...] את תכליתו של חוק שכר מינימום משום הפרדוקס והאפלייה הגלומים בה[...]". לדידו, הגדרת משרה מלאה "תלויה בטיב המשרה ומקום העבודה". בניגוד לעבודת עובדי ההוראה, ה"מצריכה שעות הכנה מרובות מעבר לשעות ההוראה בפועל", במקרה דנא, הוגדר שבוע עבודת החשמלאי כבן 41 שעות לאור צרכי מחלקתו. לנוכח הצרכים השונים במחלקות, עלולה הגדרת משרתו כמשרה מלאה ליצור הפלייה, שכן ייתכן, כי במחלקה אחרת שעות העבודה מרובות יותר ויווצר מצב בו שכר המינימום בשתי המחלקות יהא שווה, לפיכך "לקביעת שכר מינימום שונה באותו מקום עבודה במקרה שלפנינו- אין צידוק".
לדעת השופט רבינוביץ' הצטרף השופט שמואל צור והוסיף, כי "יש לפרש 'משרה מלאה' או 'חלקית' על פי הקונטקסט המפעלי ובמקרה זה הוכח שהמערער הועסק במקום עבודתו על בסיס חודשי". לדעת הרוב הצטרפו גם נציגי הציבור.
- ב"כ המערער: עו"ד סופי טיקוצקי
- ב"כ המשיבה: עו"ד אריה תוסיה כהן
לפסק הדין בעניין אשרף עבאסי נ' חברת החשמל המזרח ירושלמית בע"מ
למדור: עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
