הקטין נותק מהוריו עם לידתו, על רקע תחלואת אמו בסכיזופרניה. מאז ועד היום נאבק אביו הביולוגי לקבל עליו משמורת. ביהמ"ש קבע תכנית מדורגת לאיחוד המרגש
ילד בן 11 שגדל מאז לידתו במשפחת אומנה יתאחד בקרוב עם אביו הביולוגי, כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי לנוער בנוף הגליל-נצרת. השופט ערפאת טאהא התרשם שאין בסיס לעמדת המדינה - לפיה האב נעדר כל מסוגלות הורית - ולפיכך תיקבע תכנית מדורגת לצורך העברת המשמורת לידיו.
מדובר בקטין שנולד ב-2014 וכבר לאחר ימים אחדים הופרד מהוריו הביולוגיים והועבר למשפחת אומנה, על רקע תחלואת אמו בסכיזופרניה והחשש כתוצאה מכך לשלומו. מאז ועד היום ניהל אביו, אלכוהוליסט לשעבר, מאבק לצורך קבלת משמורת עליו. עד כה נסיונותיו עליו בתוהו, ובאוגוסט אשתקד האריך בית המשפט לנוער בנוף הגליל-נצרת את הוצאת הקטין ממשמורת אביו לשנתיים נוספות.
השופטת אילנית אימבר נימקה את החלטתה בכך שהאב נעדר מסוגלות הורית, כאשר קיים חשש ממשי לשלומו הנפשי של בנו אם יוחזר, בשלב זה, למשמורתו. "יש ליצור יציבות בחיי הקטין ולהשאירו בחזקת משפחת האומנה, אשר לה היכולות לספק את צרכיו הרגשיים", קבעה. האב סירב להשלים עם ההחלטה, והגיש באוקטובר האחרון את הערעור למחוזי.
הוא כפר בכך שאינו כשיר להיות הורה, שכן מעולם לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית להוכיח אחרת. לטענתו עצם הרצון לייצר יציבות בחיי הילד אינו מצדיק להשאיר אותו במשפחת אומנה, תוך הפרדתו מאביו-מולידו. לשיטתו יש להעביר את המשמורת על בנו אליו, ויפה שעת אחת קודם.
מנגד טענו נציג המדינה והאפוטרופוס לדין שמונה לקטין, כי פסק הדין נכון ואין להתערב בו. נטען שהאב לא מסוגל לדאוג לצרכי הקטין, בעיקר אלה הרגשיים, ולכן אין להעבירו למשמורתו.
תנו לו צ'אנס
השופט טאהא ציין שהחלטת בית המשפט לנוער נשענה על חוות דעת מלפני כשמונה ועשר שנים, כשלדבריו קיים קושי רב בביסוס קביעה כה משמעותית בעניין מסוגלותו ההורית של האב, הטומנת בחובה המשך ניתוק הקטין מאביו והחזקתו במשפחת אומנה, על סמך אותן חוות דעת.
יתרה מכך, הדגיש השופט, מעיון בחוות הדעת עולה שאין מדובר באב אלים המסכן את בריאות בנו ושלומו הפיזי. בהקשר לכך צוין שהמערער מקיים הסדרי ראייה עם בנו בצורה סדירה מזה שנים רבות, ולא החמיץ אף מפגש עמו מאז שנולד.
אכן, העיר השופט, קיימות פה ושם תקריות נקודתיות בעייתיות בהתנהלות האב מול בנו (למשל כשלא היה קשוב לקטין והיה עסוק בשאלות הקשורות לאג'נדה שלו ושאינן מותאמות לסיטואציה), אלא שבראייה כללית אין להסיק מכך שהוא נעדר כישורים מינימאליים לתפקד כהורה. לעניין זה חידד השופט שהילד מעולם לא היה ברשות אביו, ולא ניתנה לאחרון הזדמנות ולו קלושה ביותר לטפל בקטין, כך שמסוגלותו ההורית מעולם לא נבחנה בפועל.
השופט הבהיר שעל מנת לנתק ילד מהוריו הביולוגיים נדרש להראות שהם נעדרי יכולת מינימאלית לתפקד כהורים, וזה לא המצב כאן. הוא הסביר שמעבר קטין למשפחת אומנה היא בגדר הסדר זמני שאמור להסתיים מתישהו, ואין להנציח את המצב בהעדר הצדקה.
לפיכך השופט קיבל את הערעור באופן שהורה לבית המשפט לנוער לגבש תכנית הדרגתית שתימשך שנה לכל היותר, לצורך העברת המשמורת על הילד ממשפחת האומנה לאביו הביולוגי.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד ברקוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.