בג"ץ: אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור ע"פ הדין הבינלאומי

בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נגד ממשלת ישראל

בית המשפט העליון קבע, כי אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר. חוקיותה של כל פגיעה אינדיבידואלית צריכה להיקבע לאור כללי המשפט הבינלאומי המנהגי. בכך, דחה בית המשפט את העתירה להורות על ביטול מדיניות "הסיכול הממוקד".

הדין החל על הסכסוך המזוין שבין ישראל לבין ארגוני הטרור שבאזור, הוא המשפט הבינלאומי הדן בעימות או סכסוך מזוין. נקבע, כי יש להתייחס לחברי ארגוני טרור כאזרחים המהווים גם לוחמים בלתי חוקיים. הפרוטוקול הראשון לאמנת ג'נבה הרביעית שהינו חלק מהדין המינהגי, קובע כי אזרחים ייהנו מהגנת החוק, "אלא אם ולמשך אותו זמן בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה".

הנשיא (בדימ') ברק קבע, כי אין לפרש את נטילת החלק הישיר כחל רק על מי שמבצע את פעולת התקיפה הפיזית, וכי גם מי ששולח לביצוע התקיפה, מחליט או מתכנן אותה, נוטל חלק ישיר.

נקבע, כי פגיעה באזרח המשתתף באופן ישיר במעשי האיבה, הכרוכה גם בפגיעה באזרחים תמימים המצויים בקרבתו, הינה אפשרית ע"פ הדין הבינלאומי, אם עומדת במבחני המידתיות, כאשר לעניין זה, התקיפה תחשב כמידתית אם התועלת הצומחת מהשגת המטרה הצבאית הראויה, שקולה כנגד הנזק שנגרם לאזרחים הנפגעים ממנה.

בהתאם לכללים אלו, נקבע כי שאלת חוקיותו של סיכול ממוקד תלויה בשאלה אם אמות המידה של המשפט הבינלאומי המנהגי מאפשרות פגיעה זו, ומחייבת בדיקה פרטנית ממקרה למקרה.

בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נגד ממשלת ישראל

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.